הכל חדש ונוצץ

לקחתי לי פסק זמן והתרווחתי במקום הזה 

הה, תענוג, תענוג, היינו כל היום בבריכה, בים, הכל כלול, אוכל שתיה, מסעדות, בטח השמנתי כמה קילו , אפילו לא בדקתי, יצאנו ל-2 טיולים אחד בהרים ואחד בים. כן, ימי טורקיה העליזים. ועכשיו אנחנו פה. הגענו בלילה. חיפה נראתה די נורמאלית. כנראה אנשים למדו את השיעור ויוצאים מהחורים בלילה. ביום זה כבר סיפור אחר.

למרות כל הכיף לא היינו מנותקים. יש שם ערוץ 2 כך שראינו ושמענו הכל ולא מעט פעמים רציתי לצטט את דברי חכמי חלם אך לא היה לי מחשב. אז בואו נסכם שראיתי את הנפילות, ראיתי את הפגיעות, 2 מהן היו ליד הבית שלי, ושמעתי את השטויות נוסח: אנחנו חזקים, אנחנו ננצח, יש לנו עורף חזק, יצאנו למלחמת אין ברירה, זוהי מלחמה שאין צודקת ממנה, אנחנו לא נוותר עד שנרחיק את חיזבללה מפה, נסראללה הופתע מעוצמת התגובה שלנו הוא לא תאר לעצמו שנגיב ככ חזק, העולם אוהב אותנו, ומנגד שמעתי גם דברים של טעם נוסח שלי יחימוביץ שדיברה על העורף החזק שנמצא ברובו מדרום לחיפה ורק אלו שאין להם כסף או לא מצאו מישהו שיארח אותם נשארו בצפון, או דני נישליס שקבל על התיחסות השלטונות לחיפה. חיפה אינה ישוב ספר כך שתושביה אינם נהנים מהפריווילגיות של יושבי קו העימות. אין מקלטים מסודרים ואין הוראה לשבת במקלטים אנשים עד עכשיו חויבו ללכת לעבודה , 2 מהם נהרגו בעבודה ובדרך אליה. הוא קבל על כך שאין בארץ מצב חירום למרות שמיליון איש נמצאים בסכנה מיידית ואנשים נפצעים ונהרגים ואיפה פיקוד העורף? הוא נמצא רק דרומית לחיפה.

רוני דניאל גם הוא העיר פה ושם על התפקוד של צהל במלחמה, לוחמה אווירית שלא מניבה תוצאות, 3  מסוקים מרוסקים ודיבורים על חיסול חיזבללה כאשר צהל תוקף בכוח רגלי מצומצם ובאופן נקודתי, כאשר הקו המנחה הוא שוב, לא לפגוע בחפים מפשע שמחזיקים את הטילים ואנחנו לא נחזור ללבנון.

זהו, כל טוב לכולם, בהמשך היום אמשיך לעדכן מה קורה כאן ולהתיחס לדברי ההבל של מנהיגינו ופרשנינו.

עדכון: מציבים טילי פטריוט בשרון. היי היי, הטילים נופלים כאן בצפון לא בשרון.

עוד עדכון: הוסר האיום על ת"א. הטילים כבר לא יגיעו לשם. איזו הקלה.... מעניין באיזו יעילות  כוחותינו חיסלו את האיום על ת"א. רק לפני רגע חזרתי מהמקלט. עכשיו אחרי שהאיום על ת"א הוסר אנחנו החיפאים יכולים לשכוח מסיום המלחמה.

שמעתם? בעולם כבר לא ככ אוהבים אותנו. יש הפגנות נגדנו ברוסיה, באוסטרליה, דורכים על הדגל שלנו בהודו. טוני בלייר מבקש להפסיק להיות הפודל של ג'ורג' בוש ולפעול להפסקת אש. גמני רוצה להפסיק להיות הפודל של ג'ורג' בוש.

בתורכיה לא היה לי נעים להגיד שאני מישראל. כשאמרתי זאת חלק היפנו את מבטם ממני והיו שאמרו ישראל נו גוד אברי בודי סיי סו.

צחי הנגבי: תושבי הצפון אין להם מטרנה וטיטולים אבל הם ביקשו מאיתנו לא להפסיק

הרגשנו שאנחנו לא יכולים יותר. השכמה בבוקר לקול צפירה עולה ויורדת. 5 פעמים ביום צפירות כאלה עם בומים או בלי, או בומים בלי צפירה. די! נמאס! אנחנו לא יכולים יותר. אני עצמי הפכתי לפקעת עצבים מהלכת וככל שהזמן עבר הייתי יותר ויותר נפחדת. חיפה הפכה לעיר רפאים. אין יוצא ואין בא. הכל סגור. איך אפשר לחיות ככה? ואז החלטנו. זהו. אנחנו מסתלקים מכאן. אבל לאן? בית מלון? בארץ? הצחקתי אותם. אין מקום לשים סיכה ולא שהם מאוכלסים בפליטים מהצפון. אולי צימרים? אולי משהו בצפון דרומית לחיפה? זכרון.... טנטורה.....נאדה. אין מקום. גור נישט.

ואז התקשרתי לאיסתא. יש מקום בקרמלין? כן 3 מקומות אחרונים בטיסה שיוצאת היום. היום? יללה טסים. וכך מצאתי את עצמי בצהרי יום חמישי בדרך אל החופש. מונית באה ואספה אותנו. וזהו. אנחנו בדרך לנתבג.

עברנו את חיפה. עיר רפאים. עצוב. כמעט ואין מכוניות. הצמתים פנויים. הכל זורם. כמו בשבת. לא, לא כמו בשבת. בשבת כולם נוסעים לים אבל חוף הים ריק. שתיים שלוש מכוניות. לא יותר. רק מרקי לא נשאר בבית. הוא שם על חוף הים עם הגזלן שלו. ממשיכים לנסוע על כביש החוף. כמעט ריק. מגיעים לזכרון, כאילו אין מלחמה. מזכרון דרומה לא שמעו על המלחמה הזאת.

אני מרגישה כאילו אני חיה במדינה אחרת. מדרום לחיפה הכל כרגיל כאילו כלום. ונתבג שוקק חיים כאילו אין מלחמה. לא יאמן. איפה הסולידאריות? איפה עם אחד? מה קרה לנו? מיליון תושבים חיים בסיכון יומיומי וזה כאילו לא קורה. זה קורה במקום אחר. במדינה אחרת. לא יאמן.

אני במטוס לתורכיה בדרך אל החופש. ובעצם אני פליטה. פליטה לשבוע. ומה יהיה אחרי השבוע הזה? המלחמה תגמר? חלומות באספמיה. הרי חכמי חלם החליטו ללכת עד הסוף. השאלה רק עד הסוף של מי.

טוב. לא חשוב. למה לחשוב על המלחמה הזאת. עכשיו אני יכולה להיות תלאביבית לשבוע. אני בחופש! חופש!! חופש!!!!

הייתי שבוע. היה נפלא. חזרתי. קשה לומר שהייתי שקטה. בין הים לבריכה חשבנו על החתולה שהשארנו כאן עם הוראות הפעלה לשכנים, ובין ארוחה דשנה למשניה חשבנו על אלבומי התמונות שעלולים להנזק אם יקרה משהו, ובין הטיולים גם ראינו שם את ערוץ 2 כך שראינו בדיוק מה קרה כאן. קטיושה בהדר, קטיושה בכביש דורי שהיה נתיב הבריחה שלנו, ומהצד השני קטיושה ברמות יצחק. והבית שלי בין דורי ורמות יצחק.

עכשיו אני שוב כאן. נסעתי בחיפה בלילה והמראה סוריאליסטי. יש כאן בכלל מלחמה? שקט כאן בלילה. גם הקטיושות הולכות לישון עכשיו גם אני. מקווה לא להתעורר לצלילי המוזיקה העולה ויורדת הזאת.

לתושבי נצרת החביבים

תנחומי על מות 2 הילדים, רק רציתי לומר לכם שטענותיכם אינן צודקות.

גם אנחנו לא היינו מוכנים למלחמה כלל וכלל. יש לנו מקלט, אך הוא היה מלא טינופת. מעולם לא חשבתי שאשתמש בו. הבית שלי הוא בית ישן. הוא הוקם קצת אחרי מלחמת יום כיפור ולכן הקימו בו מקלט די מסיבי. למה בעצם אין לכם מקלטים? מי שבונה את הבתים שלנו הם ערבים כמוכם. איך זה שלא בנו לכם מקלטים?

כשהטיל הראשון הגיע לחיפה ידעתי שזו רק שאלה של זמן שהטיל הבא יהיה קטלני.

למחרת נהרגו כאן 8 אנשים. הם גם כן לא היו מוכנים. הצופרים כאן פעלו אך רק אחרי הנפילות. אני עצמי שמעתי בומים ורצתי לכוון המקלט. רק בתוך המקלט שמעתי את הצופר עולה יורד. חשבתי בכלל שזה אמבולנס. גם הילדים שלי חשבו כך כי איש לא סיפר להם שצופר עולה יורד מעיד על סכנה. פשוט ידענו שמסוכן.

מאז הנפילה ההיא שהרגה את ה-8 אני לא יוצאת מהבית. גם הילדים לא. למה הילדים הקטנים האלה שחקו בחוץ?

לא חשבתם שזה יגיע אליכם. נכון? אז למה אתם מאשימים? למה הילדים לא היו בבית? מסתבר שיש לכם צופרים. למה אמרתם שאין לכם?

צר לי על הילדים. אל תאשימו איש במותם, חוץ מאשר החיזבללה. הם אלה שהרגו את הילדים ולא אף אחד אחר. ותאמינו לי שהם ידעו לאן הם מכוונים.

באותה הזדמנות הייתי רוצה להפנות אתכם לזה

ראיתם אצל אילנה דיין? הם יורים עלינו מתוך ישובים. אנחנו לא יורים עליהם כי אנחנו מוסריים. בסוף יאמרו עלינו שמתנו על קידוש המוסר.

המרואיין שלה, איש צבא שאיני זוכרת מה שמו ומה תפקידו, אולי מפקד סוללת תותחים, ממש אבל ממש הביא לי את הסעיף. הוא גם נתן תשובה לשאלה החוזרת של כתבינו: אנחנו כותשים את לבנון,  איך זה שיש להם עוד טילים?

פשוט מאוד, הם כותשים את ביירות, הפציצו איזו משאית, אפילו את החלק הנוצרי. רבותי, הטילים אינם נמצאים בביירות חוץ מאולי הזילזלים שיכולים להגיע לבועה התל אביבית. (סליחה מכולם אבל הפקידה של חב' פלאפון יושבת לה בת"א במשרד הממוזג שלה ומאיימת לפתוח בהליך משפטי אם לא אשלם לה איזה חוב קטן) הטילים נמצאים בדרום לבנון. אני לא יודעת מה אתם מפציצים שם אבל בדרום לבנון לא נגעתם. שם יושבים אזרחים חפים מפשע שמחזיקים את הטילים והמשגרים. צהל הוא צבא מוסרי. לא יהרוס את המשגרים אם חוח יפגע באזרח לבנוני חף מפשע שיש אצלו טיל בחצר.

משום מה אין להם שום בעיה לכתוש את החפים מפשע באמת שיושבים בביירות.

לא יאמן. אפילו בחלם לא נראתה כזאת.

עדכון 20.7 : זהו. אני מסתלקת מכאן.