הכל חדש ונוצץ

אם חשבתי שחכמי חלם נדמו אחרי מלחמת לבנון טעיתי. אם חשבתי שממשלת נתניהו תהיה שקולה ותשמור על שקט טעיתי. אם חשבתי שיפסיקו למכור לנו לוקשים טעיתי. אנחנו התחלנו אנחנו ירינו ועכשיו אנחנו בוכים... בעקרון אני לא נגד סיכולים ממוקדים אבל צריך לעשות אותם בחכמה. לעשות חישוב של תועלת נזק. אם מחליטים לחסל מישהו כמה באמת הוא מסוכן, כמה חשוב שהוא יחוסל ומה יקרה אחרי החיסול. כמובן חשוב גם עיתוי החיסול.

אין לי מושג למה בחרו קברניטינו לחסל את... את מי הם בכלל חיסלו? לא חשוב, לא שמעתי עליו... דווקא בפורים. מה בדיוק הם חשבו? שבעזה ישתקו? הרי למדנו שהם יודעים להגיב ואפילו חזק, ולתגובות שלהם יש מחיר. עע ראאד כרמי באינתיפאדה. כמה אזרחים חפים מפשע נהרגו בעקבות החיסול הזה.

אני מקשיבה עכשיו לחדשות. איזה מריחה , איזה לוקשים. מי אשם שבוטלו חגיגות פורים? מי אשם שתושבי הדרום חיים תחת אש? מי אשם שלא יהיו לימודים בבאר שבע מחר? לא זה לא החמאס. זה מי שהחליט להפר את השקט. זה אנחנו. אנחנו יורים לעצמנו ברגל ובוכים. נתניהו הולך ודומה יותר ויותר לאולמרט.

ליבי ליבי עם תושבי הדרום שהפכו קורבן למניפולציות שלטוניות.

כשנסעתי לתאילנד עזבתי מצב קשה. אבא חולה סרטן אמא בקושי מתפקדת סוסון עבר שוב בדיקת כשירות בקשר לרישיון, הבן שמתגייס לצהל. ברור שכל זה חיכה לי בבית. הייתי צריכה קצת את הפסק זמן הזה.

קר היה כאן כשתכננתי לנסוע. אמרתי לאמא שקר לי ואני רוצה לנסוע קצת לתאילנד. היא לגלגה אבל כשהיא הבינה שאני באמת מתכוננת לנסוע היא קצת שינתה את הנימה הלגלגנית הזאת. נסיעה טובה היא אמרה תסעי לשלום ותחזרי בשלום. אל תספרי לאחותי ביקשתי.

הם שמרו אתי על קשר כל ימי המסע. כן כנראה רק כאשר אני מעבר לים בקצה העולם יש לי ערך מוסף. חלמתי עליהם חלום מוזר וצלול כאילו אני כאן. אני פוחדת מחלומות צלולים ואכן יום יומיים אחרי היא מספרת: אוי מה שקרה לי עם אבא. מה קרה? היינו בלין והוא נפל שם ושבר את הכתף. נעשה לי רע. מן תחושה של לא משנה מה נעשה אלוהים כבר מכין שם מקום לידו. קצת התרגזתי שהיא סיפרה לי את זה. נו מה אני יכולה לעשות שם בתאילנד חוץ מלקבל מצברוח רע. אבא נשמע די בסדר למרות המצב.

אני כל כך מתגעגעת אליך היא אמרה לי ותהיתי מה עקץ אותה. הרי אני פה לידה רוב הזמן והיא טורחת לראות אותי פעם בשנה.

לא סיפרתי שהייתי שם בבית חולים אבל היתה בי מן תחושה מוזרת שסיפרו לאחותי שנסעתי ועכשיו היא מקללת אותי.

כשחזרתי אמא הזמינה אותי לצהרים. שוב היא פתחה את הפה שלה. היא נתנה לי איזה סכום כסף. 'זה מהדודה בגרמניה' - אמרה. 'תגידי לה תודה'. 'תעזבי אותי' אמרתי. 'אל תתערבי ביחסים ביני ובין הדודה אני אתקשר אליה אם אמצא לנכון'. 'היא התקשרה אליך ולא היית בבית.' 'אז מה קרה לה זה לא עלה לה כסף שתנסה שוב.' וכך התחלנו לדבר על הדודה על זה שהיא לא מתקשרת לשאול מה נשמע אלא שואלת את אמא ואני לא ממש אוהבת את זה ואמא הוסיפה שהיא לא מספרת לדודה כלום בגלל מה שקרה במלחמת לבנון. כל פעם אמא מזכירה את מה שהדודה עשתה. למי שלא יודע ולא היה כאן הדודה סיפרה לי שאחותי התארחה אצל קרובי משפחה במרכז כאשר הזקנים סיפרו לי שהיא בחיפה והקרובים המנוולים האלה לא רוצים לעזור. יותר מפורט כאן

הדודה עשתה מצווה - אמרתי - למה אני צריכה לכעוס עליה אם היא סיפרה לי את האמת? את שיקרת. למה שיקרת?

- לא שיקרתי ענתה אמא - פשוט לא אמרתי לך את האמת

- אהה לא אמרת את האמת אבל המצאת כל מיני סיפורים על הקרובים האלה. אמרת שהם לא רוצים לארח אותי בגלל איזה סכסוך שהיה פעם. טפלת עליהם אשמות שוא ואת חושבת שאת בסדר והדודה לא. אז אני רוצה להגיד לך שהדודה עשתה מצווה. למה שיקרת?

- לא רציתי שתתרגזי אם תשמעי שאחותך במרכז.

- אבל התרגזתי אז מה יצא לך מזה?

- זה בגלל הדודה. היא לא היתה צריכה לספר

- היא כן היתה צריכה לספר ואני מודה לה שהיא סיפרה. אבל למה אחותי בכלל התארחה אצלם? הרי היא היתה אצל חברה שלה

- אוי החברה

- מה קרה עם החברה? הרי תמיד היא התארחה אצלה למה במלחמה היא לא יכלה?

- אמא של החברה היתה שם. היא אמרה או אני או אחותך. הם לא הסתדרו שם כולם ביחד.

- אה, אז החברה לא מנוולת כמו שאמרת. למה את כל הזמן משקרת?

טלפון הציל את המצב. אחותי שם. כרגיל תמיד כשאני אצל ההורים היא מתקשרת. שמעתי ברקע שמדברים על איזה סכום כסף

מה קורה?

ג' עבר לתלאביב הוא מצא שם עבודה והולך לגור עם חבר. הוא צריך להתגייס במאי אבל מי יודע אולי בכלל הוא לא יתגייס

- ג' עזב את הבית? עוד לפני הגיוס? ממש אם השנה

- כן נמאס לו מהאמא הזאת.

- עשה בשכל. גמני עשיתי ככה אבל לא בגיל ככ צעיר.

לרגע תהיתי למה אני לא עושה זאת שוב. נראה לי שזה הפתרון האולטימטיבי למשפחה הזאת.

גם תהיתי איפה היא היתה כשאלוהים חילק שכל. למה היא פותחת פצעים ישנים.

אוקיי, הלכתי הביתה בלי לפתח מריבה. אבא צריך לעבור ניתוח, גם היא רוצה לעבור ניתוח ברגל. היא לא יכולה ככה. אפילו הלכנו יחד למשביר כי סוסון תפס אותה עם אחותי יום לפני זה.

באתי לקחת אותה. בידה היתה מעטפה של מזרחי טפחות. מה זה? דואר. היא פתחה את המעטפה - דף חשבון עש אחותי. מה זה? שאלתי

זה כלום

את משלמת לה משכנתא?

לללא. פפתחנו יחד חשבון משותף כשהיא התגרשה (זה לא נכון). לא יודעת למה זה מגיע לכאן. לא מעניין אותי מה יש לה בחשבון

כן בטח.

גם על זה הבלגתי. נראה עד מתי

למחרת טלפון עם קול בלתי מזוהה על הקו.

מי זה?

זאת אחותך שאת לא סובלת

מה קרה?

היא התחילה לבכות. הייתי עם אבא ברמבם. אמרו שהוא לא יכול לעבור ניתוח בגלל שהוא שבר את היד. את לא יודעת איך הוא נראה. הניתוח נורא קשה, אני לא יודעת אם הוא ישרוד אותו

- אבל הוא לא יעבור ניתוח

- אז מה יהיה איתו. הוא חייב את הניתוח הזה. אמרו שהוא יקבל עוד סידרה של כימו

- אולי זה יותר טוב ככה. אבל מה אני יכולה לעשות בנידון אני לא רופאה

- צריך עזרה

- כמו מה

- צריך להפסיק את המריבות בינינו

- זה תלוי רק בך

- אנחנו משפחה קטנה וחבל שהיחסים הם ככה

- נכון, באמת חבל, אני לא אחראית ליחסים האלה

- אנחנו צריכים לשכוח את כל מה שהיה

- זה תלוי רק בך

- צריך לעזור אחד לשני

- נכון. גמני חשבתי ככה אבל לא רציתם לעזור לי עם סוסון . יש לי איתו עכשיו הרבה בעיות ואף אחד לא יעזור לי איתו

- צריך לבקש

- אני ביקשתי. לא רצו לעזור לי

- כל אחד עם החבילה שלו

- נכון. וכך זה ישאר. כל אחד עם החבילה שלו

- גם לי יש חבילה גם לי יש בעיות. גם לי אף אחד לא עזר, אני נלחמתי קשה מאוד בשיניים ובציפורנים

- כן עזרו לך

- את לא יודעת כלום

- נכון, אני באמת לא יודעת כלום ואני כן אמורה לדעת

- טוב אנחנו נדבר על זה בהזדמנות אבל עכשיו צריך עזרה

- אני עוזרת כמה שאני יכולה. אני בסופו של דבר הבאתי לאבא רופא. יותר מזה אני לא יכולה לעזור. אני לא מבינה במחלה הזאת , גם כשלמדתי ביולוגיה השתדלתי לא להתקרב אליה. צריך לעשות מה שהרופאים אומרים. זה הכל

- אני חושבת שצריך לשכור להם פיליפיני שיהיה איתם כל הזמן.

- סבבה, אני בעד, תשכרי להם פיליפיני. (במקום ניתוחים פלאסטיים)

- דפנה אל תהיי ברוגז אתי מספיק עם משחקי הכבוד האלה.

- אני לא ברוגז איתך. אני שומרת מרחק בטחון סביר. הכל תלוי רק בך.

אתמול חלפנו אחת על פני השניה עם המכוניות. היא הביאה את הבת שלה לצופים, דבר שעד היום ג' עשה. לא עצרנו. אני מבינה שכך היא רוצה לשקם את היחסים. מה בעצם היא רוצה?

 22.7.12 ובקשר לחשבון זה חשבון שאמא פתחה והפקידה שם את הכסף שאחותי גנבה. יש שם היום 45,000 שח

יש לו היום יומולדת. לאקס

כן, אני עדיין זוכרת את היומולדת של החרא הזה

והוא עדיין חרא.

בסביבות ראש השנה הוא היה כאן. הוא הוציא לי את החשק לחיות.

עדיין יש שנאה עזה ביננו. למרות שעברו הרבה הרבה שנים, למרות שהוא נשוי כבר בשנית. הוא לא יפספס שום הזדמנות להציק לי. הוא בא לארץ פעם בראש השנה או בסדר פסח. השנה הוא היה כאן בראש השנה וזה היה קטסטרופאלי. לא כל ביקור שלו קטסטרופאלי. האחרון היה ממש ממש. אני לא יודעת מה הוא עוד רוצה ממני.

השבוע לאחיין שלו יש בר מצווה.

הם הזמינו רק את סוסון.

כשהוא נולד האחיין הייתי בברית שלו. הזמינו אותי.

מאז שהוא עם האשה הזאת משפחתו מחרימה אותי. בעיקר אחיו.

ממש מוזר לי הקטע הזה עם אחיו.

לא עשיתי לו כלום.

הוא מתנהג אלי כאילו אני לא קיימת וכאילו פגעתי בו אישית

הוא היה עד לא מזמן שכן של איריס שלנו

במלחמת לבנון כשהתארחתי אצל איריס הוא אפילו לא ירד לבקר

אשתו והילדים כן ירדו.

ברור שהם לא הזמינו אותנו להכנס אליהם הביתה.

ברור שהם לא הזמינו את סוסון להתארח במלחמה

אשתו אמרה לי: חגית. את יודעת

לא. אני לא יודעת.

כי חגית נמצאת באמריקה. עד כמה היא אמורה להשפיע על גיסה.

האקס הכיר את חגית כאן בארץ.

היא חברה של אחותי. הן למדו יחד מהגן או מכתה א'. חגית אפילו היתה אצלינו בבית.

הוא לקח אותה לאמריקה וחסם את הטלפון שלו

כדי שאני וסוסון לא נגיע אליו

הוא עזב ללא כתובת וטלפון כאילו מישהו רודף אחריו.

אפילו החברים שלו לא מצאו אותו.

סוסון ביקר אותו מאז רק פעם אחת

הוא לא רוצה שסוסון יבוא

היא לא רוצה שסוסון יבוא.

אני שונאת את שניהם.