לפני כמה ימים התקשרתי לדודה מגרמניה בקשר למשהו שלא קשור למשפחה. את המידע הזה אבא לרוב יכול לספק לי אך העדפתי לקבל אותו ממנה. היא סיפרה לי שמצב בריאותה לא הכי תקין ואבא מיואש מהמצב ומהניתוח ההוא
אתמול היא מתקשרת ומבקשת ממני בקשה מוזרה. שאתקשר להורים אשמע מה שלום אבא ואדווח לה. לא הבנתי למה היא שולחת אותי, שכחתי מהשיחה ההיא אך נזכרתי שההורים לא אוהבים שהיא מתקשרת ומבלבלת להם את המוח. אבא התחיל כימו והיא רוצה לדעת מה קורה. אמרתי לה שאני לא בקשר עם ההורים, אני כבר לא יכולה יותר איתם. היא התחילה לומר שאין לאבא עוד הרבה וגם לה אין עוד הרבה. אמרתי זה גדול ממני. אני רק חוטפת מכות וזה נמאס לי. אני נתתי להם רופא אונקולוג אחרי שדברתי עם חברה שלי והם הלכו לרופאה הכללית של קופ"ח, השנה ישבתי איתם כל הקיץ החתולה שלי מתה וזה לא הזיז להם וכשהם סיפרו לי על העובדת שלהם ואמרתי שהיא לא מעניינת אותי הם אמרו שאני מבינה רק את עצמי. לי נמאס לחטוף מהם כל הזמן מכות. אני עזרתי להם מספיק. הרבה יותר מאשר הם עזרו לי עם סוסון. הם התעלמו מסוסון וממני כל השנים ואי אפשר לדרוש ממני שום דבר בקשר אליהם.
והילדים גם הם לא בקשר? - שאלה הדודה
גם הילדים. סוסון כועס על היחס לחתולה ובכלל וחייזרון אף פעם לא היה נכד שלהם. בכלל לא באו לבקר אותו.
אבל יש אצלך הרבה מדרגות.
גם אצלם יש הרבה מדרגות וגם אצל אחותי יש הרבה מדרגות. רק המדרגות שלי גבוהות. הכל הצגות. אמא רצה במערות בבולגריה עם הרגל שלה.
אבל זאת אמא - היא אמרה - מה את רוצה מאבא שלך?
אבא שלי? הוא איש טוב אבל הוא מוכן להרוג אותי אם אני אומרת משהו לאמא, הוא מאוהב בה עד טירוף, הוא מתייחס אליה כמו לאתרוג ושוכח שיש לו ילדים. לי נמאס מהאהבה הזאת. הוא לא זז בלעדיה. הוא יכול היה לבקר אותי לבד.
זה תמיד היה ככה. היא אמרה. הוא הביא אותה הביתה עם עיניים נוצצות. אמא שלי בכלל לא רצתה אותה
בצדק - אמרתי - היא אשה איומה, שתלטנית והורסת כל דבר שהיא נוגעת בו. ואיך היא מתייסת לאמא שלך, סבתא שלי האהובה, אמא של אבא, את יודעת, בבית שלהם יש תמונות רק של המשפחה שלה. אמא שלה, אבא שלה אחיה, ואין אף תמונה מהמשפחה של אבא. אני נתתי לו פעם תמונות של סבתא שהדפסתי במחשב, מעולם לא ראיתי אותן בשום מקום. ככה היא. אישה איומה, אשה מגעילה, אני לא מבינה איך הוא אוהב אותה ככה.
יש לה מזל - אמרה הדודה
כן, יש לה מזל - אמרתי
כן, - היא אמרה - ואיך הוא עבד כל החיים שלו למען המשפחה שעות נוספות...
הופה, הסיפור הזה עם שעות נוספות.. עוד שהייתי ילדה שמעתי את הטענות האלה. מה היא רצתה שהוא לא יעבוד? שהוא לא יפרנס משפחה? ואיזו זכות יש למישהו להגיד לו כמה לעבוד. אבל שתקתי. נהניתי לשמוע את קיטונות השנאה שלה לאמא, זה לא חלף עם השנים. הרבה דברים השתנו. זה לא....
אבל חזרנו לנושא. אמרתי שאני לא יודעת כלום על אבא אבל אני אשמח אם היא תדווח לי מה מצבו. ובעצם למה היא מבקשת ממני להתקשר למה לא אחותי.
אחותך עובדת והיא עסוקה - אמרה הדודה. 
עוד פעם אשמע שאחותי עובדת ועסוקה ולכן מבקשים ממני לעשות דבר מה אני אפוצץ משהו.
מה היא עובדת, - אמרתי - כולה חצי יום. ובכלל הילדים שלה כבר לא בבית. מה היא ככ עסוקה. הבן הבכור נסע לארהב, כך סיפר לי החייל שלי שנמצא באותה יחידה, קוראים לו בשמו ויש להם עכשיו חברים משותפים, והבן השני בתלאביב, יש לה בבית רק את הילדה, מה היא ככ עסוקה?
הבן הבכור נסע לארהב לעבוד קצת, עם חבר או אצל חברים, הוא רוצה ללמוד רפואה וצריך לצבור קצת כסף. הוא יחזור בפברואר - אמרה הדודה
א' בארהב? - שאל סוסון - א' עובד בארהב?
כן, יקירי א' עובד בארהב, לך יש שם אבא אבל הוא לא יסדר לך שם עבודה...
כן, איפה הבן הבכור שלה ואיפה הבן הבכור שלי.......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@