גם היא רוצה קפה. מעצבנת. היתה צריכה לבוא יום ראשון באה היום. ילד חולה.
טוב נעשה גם לה קפה. היא רוצה שאשב איתה ואין לי חשק
בסוף אני מתנה את צרותי עם אמא שלי. אני יודעת שאני לא צריכה לעשות את זה
חוזרים לעיתון
הקדימה האלה זה זוועה, פיגוע בעיראק 106 הרוגים, לא רק כאן, מה יהיה עם המסתננים האלה?, דניאל מעוז ממש סרט בלשי, האביר האפל מה יש בסרט הזה? מי מת? למרוקאים אין תאריך לידה. הכרתי אחד כזה. זה באמת זוועה, פיצוחים
814 ועכשיו ליומן. נותן לי השראות לפוסטים, אני דנה בו בעניינים שמטרידים אותי
אני שוב דנה בבית הצפוף והקטן שלי שאין לי מקום להכניס שום דבר והבית הגדול והיפה של אחותי שההורים קנו לה. אני לא אסלח על זה לעולם. ועוד הזקנה המטומטמת מתגרה בי במקום להרדים את זה. אני שוב נזכרת כמה הזקנה השקיעה בה ובסוף צוחקת עלי שאני לא הגעתי לזה. עד שהיא לא תקנה גם לי דירה בכרמל שלכל ילד יש חדר אנחנו לא נהיה חברות. כן כל פעם מתעורר הסיפור הזה מחדש. ובכלל באתי לשקם את סוסון. לא לריב עם המשפחה שלי. הרמתי ידיים. הרמתי ידיים בנושא השיקום, בנושא בןזוג, בנושא האקס, בנושא בית וגם עם המשפחה שלי אני מרימה ידיים. אני חיה לי מיום ליום בלי מטרה.
אולי הייתי צריכה להלחם יותר.
930 העוזרת זורקת אותי מהסלון. מפסיקה עם היומן עוברת ל-morejongg
מה נראה לך יותר חשוב לך באופניים - הצבע או הביצועים? כלום
פוחדת שיגנבו ממך את האופניים? מה את עושה כדי שלא יגנבו? כבר גנבו לי פעמיים. אולי יותר. קשרתי אותם לעמוד, הכנסתי אותם למחסן, זה לא עזר, הכנסתי אותם הביתה, זה עזר אבל הבית שלי קצת קטן מלהכיל אופנים.
אם יהיה לך פנצ'ר מה תעשי? אתקן אותו. אסתום אותו יסף הו יסף הו יסף. יש מן חומר כזה
מה ההבדל בין אופני גברים לאופני נשים? רמה
מה ההבדל בין אופני כביש לאופני שטח? לא יודעת
האם מותר להעלות אופניים לאוטובוס? לא יודעת. תלוי מה הנהג חושב
רכיבה על אופניים הוא ספורט אולימפי - נכון או לא נכון? לא יודעת. נראה לי שלא.
איחול לסיום: שיהיה לך גילגול נעים תודה רבה, אני משאירה לאחרים להתגלגל
ולסיום שאלה שלי
האם אתם בעד או נגד רכיבת כבישים?
יש המון תאונות אופניים. מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות, צעיר נכנס בחבורה של רוכבי אופניים, הוא היה עייף ונרדם על ההגה. נכנס שנתיים לכלא. אישה פגעה ברוכב אופניים נכנסה לכלא עם בנה, ומי לא זוכר את טל מור בחור צעיר שפגע בשניאור חשין וברח. הוא היה שתוי/מסומם/עייף. הוא פגע ברוכב בלילה במחלף. רק לאחרונה נהרג איש מוסד לשעבר, גיורא צחור על אופניו....
רכיבת כביש זה ספורט. ספורט מסוכן, ספורט אתגרי, אקסטרים. בניגוד לענפי ספורט מסוכנים אחרים כמו צניחה חופשית, מצנח רחיפה, גלישת גלים הרוכב מערב כאן אדם אחר שלא קשור בשום דבר ברכיבה על אופניים. נכון שכאשר שומעים בחדשות על רוכב אופניים שנהרג היד קופצת, איזה נהגים יש פה, לא זהירים, ואיזה תשתיות כבישים יש פה, אין פה שבילים לרוכבי אופנים. במחשבה שניה גם לרוכב יש אחריות. הוא מודע למה שהוא עושה. הוא לא רוכב על אופניו כדי להגיע ממקום למקום. הוא הולך לעשות ספורט במקום שהוא יודע שהוא מסוכן. הוא יודע שבלילה לא רואים אותו כמעט, הוא יודע שהוא מפריע לתנועה, הוא יודע, ואף על פי כן הוא עולה לכביש. האדרנלין, יצר הרפתקנות, אופניים זה כלי רכב לכל דבר אך הנוהג בו לא חייב רישיון. אפילו לא תיאוריה. כלי הרכב המסוכן ביותר שיש.
אני חושבת שיש לאסור את הספורט הזה. ואם לא אז יש להקל בעונשם של נהגים שפגעו ברוכב אופניים.
לפני שנה הייתי בבורגס. טורקיה החדשה קראנו לה. אנטליה החדשה אם תרצו. רק הצצנו שם כי זה היה טיול מאורגן. נסענו לחוף, התרשמנו מבתי המלון, קבלנו אינפורמציה על מלונות שנמצאים בחבילות הישראליות ונשבעתי שאחזור לשם בשביל בטן גב. במסגרת הזמן שהוקצב לנו יכולנו רק ללכת על החוף. הלכנו על החול, בין מיטות השיזוף וכל המשתזפים ושוב נשבעתי שמתישהו אחזור לשם. סוסון אפילו חשב לנסוע לשם לבד השנה
אבל הפיגוע הנורא הזה קטע את הכל. קטע את כל התוכניות, קטע את כל השלווה שאופפת את המקום הזה את כל אווירת הכיף החופש והנופש. כל היופי הזה הפך לאיזור אסון. אני חושבת על מי שהיה שם ונפגע. רק רצה לצאת לנופש ותראו מה קרה. אני חושבת על אלה שהיו שם ולא נפגעו. רק רצו לצאת לנופש ונכנסו לתוך סיוט. בורגס הפכה לסיוט.
שוב אנחנו עם ישראל הנרדף. למה? מה עשינו? אנחנו רק אזרחים שלווים שרוצים ללכת לים כמו שאר אזרחי העולם. למה זה מגיע לנו? מה עם בורגס. האם נחזור לשם לרבוץ על החוף או שנדיר רגלינו משם. האם הבולגרים ירצו בכלל לקבל אותנו? שהרי אנחנו עושים להם צרות ועלולים לפגוע בתיירות שלהם. נמאס כבר. מהכל. נמאס מהפלסטינים נמאס מנתניהו שמאשים בכל את איראן נמאס מהפוליטיקה מהמחאות מהחדשות. יפה שם בבורגס. אני מקווה שלמרות הכל יוציאו לשם נופשונים. לא בטוח. ובינתיים צר על ההרוגים. כל העסק עצוב וכואב.