הכל חדש ונוצץ

זה לא היום שלי ולא השנה שלי. אני צריכה להזהר מזה. כל מיני דברים מעסיקים אותי. חוזרים ומעסיקים אותי ואני בטוחה שרק האשם בי.

למשל גיליתי שאחותי היתה בשארם. shit אני ככ רוצה לנסוע לשארם והיא נוסעת. איך היא נסעה? עם מי היא נסעה? shit. אני מחכה שאלוהים יעניש אותה אז הוא מעניש אותי. מה בעצם הוא מעניש אותי? שקשה לי ללכת וקשה לי לעלות מדרגות וחם לי והכל מתקלקל אצלי. והיא נוסעת לה. היא נראית טוב הבת זונה. יש לה כסף יש לה דירות מה חסר לה? 

ולפני כן היא היתה בניו יורק. אצל הבן שלה. הבן שלי לא רצה אותי ברחובות ועכשיו הוא עבר לגבעתיים וגם שם הוא לא רוצה אותי. הבחור התערב כאן וקיבל מקלחת כי נדמה היה לי שזה תירוץ כדי לא לבוא אליו. עכשיו הפסדתי מישהו שיכול להגיד לבן השורר דבר מה

אבל אסור לי לחשוב ככה. אסור לי. אני צריכה לשנות דיסקט שום דבר טוב לא יצא לי אם אקנא בה. אני לא יודעת שום דבר עליה מעבר לפירסומים האלה בפייסבוק. צריך לחשוב מה טוב אצלי ולא לזלזל במה שיש לי. בעבר זלזלתי לא ראיתי. ראיתי מה יש לאחר. לא ראיתי מה שיש לי. כלומר את הטוב שיש לי . השיא היה בארהב שאמרתי שאין לי ילדים למרות שהיה לי ילד פשוט התקשיתי להביא לעולם ילד נוסף. והנה הבאתי אותו. אז מה? אין לי בכלל קשר איתו ולא שהסתכסכנו או משהו. פשוט אין קשר. והילד ההוא שהיה לי נפגע בתאונה...

אז איך אצלי? קודם כל גם לי יש פרסומים בפייסבוק. גם אני טיילתי ברומא באלפים בגרמניה. אף אחד לא יודע שלא נהניתי. נכון. היא נראית יותר טוב ממני. אבל כמה היא משקיעה בזה? חדר כושר דיאטות ניתוחים. גם אני יכולה. אני לא רוצה. אני נראית די בסדר בלי הרבה מאמץ...

הרגעתי את עצמי? לא. זה לא היום שלי ולא השנה שלי. זהו.

מדיר שינה מעיני.

אני עובדת ביום הבחירות להסתדרות בתור מזכירת קלפי.

ואני לא רוצה לעבוד בזה.

האחריות גדולה מידי ויש גם כל מיני הרגלים ישנים שצריך לשנות בשביל היום האחד הזה.

ראשית לקום מוקדם בבוקר. להתלבש באופן ייצוגי. זא חולצה לבנה מכנסיים כהים ונעלים סגורות. להגיע ב700 בבוקר. להכנס לבסיס צבאי. להכין את השטח לבחירות: שלטים קלפי מחשבים. לסחוב ציוד כבד שאני אפילו לא יכולה להעלות לאוטו. אומרים שצריך לעשות גם פגישת הכנה ולהפגש עם איש קשר. פגישת ההכנה צל ביום ראשון אך ביום ראשון יש לי טיול. לא בא לי לוותר על הטיול. איש הקשר לא יודע משום פגישת הכנה...

השאלה למה אני עושה מזה כזה עניין. בסהכ נודבתי לתפקיד. לא הבטחתי לעשות אותו טוב. אני אשתדל. לא יותר. זה בסהכ יום אחד ולא הכל באחריותי. אני לא יודעת כלום על בחירות להסתדרות. יש כאלה שיותר מבינים. יהיה לי גם סגן. בהתחלה רצו שאהיה סגנית ואעבוד בטכניון. זה יותר מתאים לי. אבל בגלל שיש לי אוטו נבחרתי להיות מזכירת ועדה באיזה בסיס צבאי. אז מה מפריע לי? לקום בבוקר? אני קמה די מוקדם. נכון שאני שוכבת במיטה ואחר כך קמה שותה קפה משחקת עם העיתון... זה לא נורא. מפריעה לי התלבושת? מכנסיים כהים חולצה לבנה. וכשאני מופיעה עם המקהלה אני לא נדרשת לתלבושת? נכון היא אחרת אבל אני נדרשת ועומדת בתנאים. מקסימום אקנה משהו אם צריך. ציוד כבד לא אסחוב. יש גברים בשביל זה ואם אין שיחפשו אותי בסיבוב. אני בגילי ובמצבי לא סוחבת ציוד כבד ללא מעלית. אולי תהיה שם מעלית. בקיצור צריך להרגע. לא לשכוח להביא מטען וארוחות