"בחייכם, אדומי השפתות
אשר משכו לבבי בעבותות,
פנו אלי וזכרו אהבתי
ושמרוה כמו דינים ודתות"
and here I am, going back to my old self.
and here I am, going back to who I really am.
this is me, and this is what I want.
now, after so long,
I finally remember who I am.
מרוב שיעמום עברתי כרגע על חלקים מסויימים בבלוג שלי,
ומצאתי שם שיר ממש ישן שכתבתי...אני ממש אוהב אותו,
לא מבין איך הוא נעלם לי ככה...
בכל מקרה, רק כדי שלא יעלם לי שוב,
נשים אותו פה ^^
רק דמות במראה.
עוד צביטה קטנה,
מתעורר מתוך חלום,
למציאות חדשה,
מתעורר כך פתאום.
מחפש את עצמי,
בדמות שבמראה,
שאומרת לי,
אני זה לא אני,
אתה זה רק אתה.
מתעורר כך פתאום,
לבוקר חסר תחושה,
מתעורר כאן היום,
מתעורר בהכחשה.
רואה אותי,
הולך על התקרה,
מטפס למעלה,
ונופל בחזרה.
הדמות שבמראה,
כבר הלכה מזמן,
לחפש משמעות,
בעולם המבולגן.
להתעורר בהכחשה,
ששוב זה קרה,
שוב נופל מהתקרה,
ועולה בחזרה.
נופל על הרצפה,
נופל חסר תנועה.
מחפש מטרה לשמש שעולה,
מחפש מטרה לטיפוס על התקרה,
מחפש מטרה,
ומוצא כאן אותך,
אבל את,
רק עוד דמות במראה.
הייתי מוכשר יותר כשהייתי קטן... ><
אין שום פואנטה לפוסט הזה.