looking for love in all the wrong places |
| 4/2009
אני לא דוקטור
זהירות, ספוילר לדוקטור הו. אם לא ראיתם ויש לכם כוונה כזאת, דלגו על הפיסקה הראשונה.
בפרק האחרון בעונה הרביעית של דוקטור הו, הדוקטור מוחק מהראש של דונה את כל הזכרונות שהיו לה לגביו, ולגבי כל האירועים שהם עברו ביחד. זה קורה אחרי שהמוחות שלהם מתמזגים והיא מקבלת חלק ממנו, אבל בגלל שהוא "חייזר" ויש לו ראש מסובך אז האנושיות שלה לא עומדת בזה. ולכן הוא מוחק את עצמו מהראש שלה, כדי שהיא תוכל להמשיך בחייה. הוא מסביר לאמא וסבא שלה שאסור להם להזכיר אותו אף פעם, כי כל זיכרון קטן שיחזור יוכל להרוג אותה. והכל שם סופר-דרמטי כמובן, ואולי דווקא בגלל זה אני רואה כל כך הרבה נקודות דמיון עם הסיפור שלי.
עברו 6 ימים מאז השיחה האחרונה, הפעם האחרונה בה תקשרנו. עוד מעט זה יהיה "חודש מאז", אחר כך שנה. הזמן יעבור, כמו שהוא עבר בפעם הקודמת. אז האם נדבר שוב? מתי זה יקרה ואיך זה ייראה? באחד הלילות הפסיכיים שהיו לנו שאלתי אותה מה היה קורה לנו אם הכל היה מסתדר עם החבר הקודם שלה. היא אמרה לי שכנראה שלא היינו מדברים יותר אף פעם. התשובה הזאת הפתיעה והכעיסה אותי. לא כי רציתי שהיא תעזוב אותו בשבילי, אלא כי לא רציתי שהקשר ינותק לנצח, שאולי נוכל להיות ידידים. אמרתי לעצמי, אם היא מאוהבת במישהו אחר ומאושרת איתו, אז כבר לא תהיה לי השפעה כל כך גדולה עליה והיא תוכל לדבר איתי. בשבילה, אני פשוט אהיה עוד אחד מהאקסים. ואני כבר לא יודע מה עצוב יותר. כי מצד אחד אני לא יכול לדמיין כרגע את המצב שתיארתי הרגע, הוא מרגיש לי בלתי נסבל לחלוטין (ועם זאת אני מודע לאפשרות שדעתי יכולה להשתנות). ומצד שני, המצב שבו אנחנו לא מתקשרים בכלל, בלי לדעת שום דבר על מה שהבנאדם השני עושה... זה לא אמור להיות ככה, אם הקשר שלנו היה באמת מיוחד כמו שהיא אמרה לי, כמו שהרגשתי בעצמי.
לא יכול שלא לחשוב על מה היא עושה עכשיו, על מה היא חושבת, מה היא מתכננת. לא יכול שלא להצטער על כך שאני לא אהיה כלול בתכניות האלה. ולא מפסיק לשאול את עצמי כמה מאות ואלפי מלים עוד אמשיך להשחית על הסיפור הזה. זה כבר מרגיש לי כמו הרבה מידי, ואתם מכירים את זה שכשחוזרים על מילה הרבה פעמים היא מתחילה לאבד את המשמעות שלה? ככה זה מרגיש לי עם האובססיה הזאת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
