נכנסתי לבלוג כדי לראות מה הדבר האחרון שכתבתי ומתי זה קרה. באופן לא מאוד מפתיע, הפוסט האחרון פורסם זמן קצר (יחסית) לפני שהצטרפתי להפקה של הסרט ששינה את החיים שלי. אני יודע, זה נשמע נורא דרמטי ומוגזם, אבל לפעמים אני אוהב להיות דרמטי ומוגזם. חוץ מזה, זה נכון. ביוני הצטרפתי לחבורה של אנשים מוכשרים וחדורי מוטיבציה שהכרתי רק מהצד עד לאותה נקודה. לא ידעתי מה בדיוק אעשה שם בהפקה וכמה זמן אשאר. מה שגיליתי זה שממש כיף עם החבר'ה האלה, בערך כמו בהפקות שהיו בתיכון, וגם שיש שני תפקידים חשובים שלא היו מאויישים באותו הזמן ואף אחד לא התנדב למלא אותם. מכיוון שהתפקידים האלה התאימו לי ובגלל שפיתחתי אכפתיות כלפי הסרט וכלפי החבורה, התנדבתי. וכך הפכתי מעוזר הפקה כללי לאחד האנשים שתרמו לכך שהוא יהיה מוכן בזמן לכל ההקרנות שנקבעו לו מראש, למרות לוח הזמנים הבלתי אפשרי. וגם נקלטתי לתוך הצוות שנהפך לסוג-של משפחה. וזה סגר לי כמה פינות: כבר לא משעמם לי, יש לי מקום שבו מעריכים אותי ואת הכישורים שלי ויש אנשים חמודים, מגניבים וכיפיים לבלות איתם. היו לי חברים טובים ומגניבים גם קודם, אבל החבורה שהייתה לנו פעם התפרקה מסיבות שונות: הגירה לארצות אחרות, הבאת ילד לעולם וידידה אחת שלא הסתדרתי איתה יותר מידי, עד שהפסקנו לדבר ולהיפגש. אז עכשיו נוספו הרבה אנשים טובים למאגר ובנוסף הבאתי לכמה הישגים שאני מאוד גאה בהם וגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. זו אמירה גדולה. אחרי שנים רבות של חיפושים אני מרגיש שמצאתי את המקום שלי. זו רק ההתחלה ואני סקרן לגבי מה שצופן בחובו העתיד.

אני חוזר לבלוג הזה עכשיו כי התקופה העמוסה והנפלאה הזו מאחוריי. יקרו עוד דברים בעתיד, בסגנון אחר ובקצב אחר. בינתיים המחסור שלי בזוגיות היה על HOLD ועכשיו הוא חוזר, בדיוק כשנכנסים לעונה הנכונה. בתחום החרמנות אין כל שינוי וגם בזהותן של הבחורות שעליהן אני ממשיך לפנטז למרות שכל קשר ביני לבין קשר אינטימי איתן מופרך בהחלט. את טלי ראיתי במקרה לפני כמה חודשים ולא הייתה לה שום כוונה לדבר איתי. את הקטנה ראיתי גם, לשנייה וחצי, וגם היא לא ששה להיפגש מעבר לזה. את ענבל ראיתי לפני כמה דקות בתמונה והיא עדיין חמודה ועדינה כמו שתמיד הייתה. היא גם בזוגיות כבר לא מעט זמן עם מישהו שמן הסתם משמח אותה. יש גם את ההיא שהייתה לי שיחה מינית איתה לפני כמה חודשים, אבל הספיקה למצוא זוגיות מאושרת מאז (ולא רצתה לממש את השיחה איתה בלי קשר). אני יודע כבר מזמן שאם יקרה משהו עם מישהי, זו לא תהיה אחת מהן. אבל למרות שפגשתי כמה בחורות חדשות ומגניבות בחודשים האחרונים, לא הרגשתי שיש מצב של ממש שיקרה משהו עם מישהי מהן. כרגיל אני מפחד להתחיל, לא רוצה שיחשבו שאני קריפ, קצת מפחד מדחייה ומזה שהקשר יהפוך להיות מוזר. חוץ מכל הדברים האלה, קשר זוגי עדיין מרגיש לי כמו משהו שאי אפשר לדמיין אותו ואני רוצה רק שתהיה לי מישהי לשכב איתה. בקטע רומנטי. אבל אין בחורות כאלה, אף פעם לא היו.

ההבדל בין הפוסט הזה לבין כל הקודמים הוא שהפעם אני אופטימי. נכון, אני עדיין לבד וזה עדיין נראה לי כאילו אמשיך להיות לבד עוד הרבה מאוד זמן. אבל הפעם אני מרוצה מתחום אחר בחיים שלי, תחום שהוא מאוד חשוב וממלא אותי בעניין ובתשוקה ובחדוות יצירה. וזה הרים לי את הביטחון העצמי שתמיד נמצא למטה. אז אולי מהכיוון הזה תגיע הישועה הזוגית. אולי מישהי תקלוט שאני מגניב. ותרצה לשכב איתי. אולי זה עוד יכול לקרות.