אני חושב שבשבוע האחרון היא קצת יותר מבינה, אולי קצת יותר חושבת על זה שהקשר בינינו הוא לא רעיון כ"כ טוב, בגלל הרגשות שלי אליה. אולי זה לא רק עכשיו, אבל זה מה שנדמה לי מהתגובות שלה אלי בימים האחרונים. יש לה עוד דברים על הראש, ולא נראה לי שלהתעסק ברגשות שלי זה משהו שהיא צריכה עכשיו. או בכלל. ככל שאסביר לעצמי שכל הסיפור הזה הוא בגללי ולא בגללה, שזה הכל בראש שלי - אולי אז אוכל להתחיל להתרחק ממנה. כי היא לא היתה שותפה לכל ההתאהבות הזאת שלי... אני יצרתי את זה. זאת מלחמה פסיכולוגית. בטימטומי אני ממשיך להיסחף בפנטזיות עליה, למרות שאני יודע בבירור שכלום לא יצא לי מזה. וזאת הסיבה שכ"כ רע לי. אז חלאס, מספיק. תפסיק כבר עם כל הרומנטיקה הזאת. לא ביקשתי להיות כזה רומנטיקן ארור. זה רק מזיק לי. ואם כבר רומנטיקה, אז צריך לשמור את זה לאירוע המרגש שבו אני ארגיש משהו אל מישהי שתרגיש אלי דומה. לא יודע מתי ואם זה בכלל יקרה. אבל כרגע אני חייב לנטוש את האובססיה הזאת, להעסיק את עצמי בדברים אחרים. חייב להיגמל. עכשיו.

איך נגמלים?

תוספת מאוחרת (00:19)

אני מכור ל-SMSים ממנה. לדוגמא: קיבלתי ממנה רק SMS אחד היום, עניתי עליו ומאז לא שמעתי ממנה. אם עוברות כמה שעות או יום שלם בלי הודעות טקסט ממנה אני משתגע. יכול להיות ששוב העלבתי אותה. זה כבר קרה כמה פעמים. עוד משהו שגורם לי להרגשת "אוּף" אינסופית.

ניסן שור כתב על החדש של הסטריטס במעריב: "אפשר לומר שזהו אלבום ה-SMS הראשון ובוודאי האלבום הראשון שבו יש שיר אהבה שהמוטיב הרומנטי בו הוא שליחת הודעות בסלולרי". איך שקראתי את זה ישר חשבתי עליה ועלי. דוגמא נוספת לעיוות שבאיך שאני חושב.

ועוד דבר: מה קרה לי שהתחלתי לכתוב כאן על הדברים האלה? כן, אין ספק. אני מידרדר מרגע לרגע. ואני מודע לעצמי תוך כדי. אחחח.