סיימתי עם המבחנים למעט אחד בסוף החודש וכעת כל מה שנותר לי זה רק שתי עבודות טורדניות. כעת חיי מתנהלים על מי מנוחות. מין שיגרה נעימה כזאת שכבר שכחתי איך היא מרגישה כשיש מישהו קבוע. לאט לאט הכל מתחיל להסתדר עם הבחור וממש כייף לי איתו. מי היה מאמין... אולי הוא לא באמת סטוץ אחרי הכל. או סטוץ שנמשך חודשיים :) לצערי לא היה מקום בקורסי הקיץ השנה אז אני לא אלמד בכלל ורק אהיה בחופש אחד ארוך... וזה מבאס אותי, רציתי לסיים עם עוד שני קורסים לפחות. ועכשיו אני בחופשה מאולצת! סעעמק.. אני רוצה ללמוד. מה כבר ביקשתי!? לכן אני עכשיו עובדת כל יום, כבר שכחתי מזה. כבר הרבה זמן לא הייתי במצב שנהניתי לבוא לעבודה ולהתחבר ככה לאנשים. התחלתי לצאת איתם בערבים, הם אומנם קטנים ממני, אחרי צבא ובתחילת שנות העשרים לחייהם, אבל אני נהנית מחברתם והם קלילים וחמודים כאלה וחסרי כל דאגות ובחינות. לשם שינוי נחמד להיות בחברת אנשים שלא מדברים רק על ציונים, עבודות ותארים כל הזמן ואין להם שום דבר על הראש כרגע.
תכלס אין לי מה לכתוב. טוב לי. הציונים שלי טובים, אני אוהבת את העבודה שלי, אני אוהבת את החבר שלי. אין לי על מה להתלונן, אין לי את מי להאשים. אני לא רגילה לזה, אז עדיף שאשתוק לפני שכל זה יגמר. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית