משועממת כרונית...

אני רוצה להתנצל מראש אבל תצטרכו לקרא פה עוד הרבה בתקופה הקרובה (למי שקורא) על מערכות היחסים הכושלות שלי.. ככה זה. לפחות עד שאתגבר על הפרידה או אתחיל מערכת יחסים חדשה.

כמה ימים אחרי הפרידה גיסתי שראתה אותי עצובה וכואבת אמרה לי לקנות ספר שישפר לי את המצב רוח. לספר קוראים "למה גברים אוהבים ביצ'יות". אחרי שצחקתי עליה ואמרתי משהו ציני על ספרי קאווצ'ינג לנשים, היא אמרה שהיא הייתה בדיוק במצב שלי עד שהיא קראה את הספר והבחור הבא שהיא הכירה היה אחי שלו היא נישאה. צינית וממורמרת הלכתי לקנות את הספר בהמלצתה, רק כדי שהוא ישפר לי את המצב רוח לדבריה. הלכתי לצומת ספרים ולסטימצקי אך שניהם אמרו שכבר לא מוכרים את הספר הזה ויותר מכך, ההוצאה לאור הפסיקה להדפיס אותו ואין להשיגו באף סניף. צינית וממורמרת עוד יותר חשבתי לעצמי שאפילו ההוצאה לאור הרימה ידיים מהבולשיט שהספר מתאר, אך עדיין הסתקרנתי. קראתי את העמודים הראשונים של הספר (בנים לא לקרא!) והוא באמת שעשע אותי. לכן התחלתי לחפש אותו בחנויות יד שנייה ואחרי זמן קצר של חיפושים מצאתי אותו בחנות בהוד השרון. אחרי תשלום מהיר קיבלתי את הספר בדואר כעבור כשלושה ימים והתחלתי לקרא בו. ואז כבר הפסקתי להיות משועשעת.

כשאני וחבר שלי לשעבר נפרדנו הוא לא הפסיק להגיד כמה שהמערכת יחסים הזו היתה טובה ושום דבר בפרידה הזאת לא היה באשמתי או נבע מהדברים שעשיתי. הכל 100% הוא והבעיות שלו. אממה צריך שניים לטנגו, ובגלל שהייתי כולי כואבת ושבורה הסכמתי איתו שזה הכל הוא והבעיות שלו, "זה לא את זה אני" קלאסי. אבל אחרי קריאת הספר שטרם סיימתי אגב, הוא התחיל לעצבן אותי.. נוכחתי לגלות שכתוב בו שחור על גבי לבן את כל הטעויות שעשיתי בקשר האחרון ובקודמיו ונוכחי לדעת שהכל אני. כל טעות אפשרית, כל רגש מתפרץ, חרדות, דאגות ו"אנחנו צריכים לדבר", כל הטעויות הקיימות שנשים עושות בקשר לפי הספר- עשיתי הכל כפול עשר, ויותר מזה. אז לא רק שהספר לא עודד או שעשע אותי, הוא אפילו גרם לי להרגיש יותר רע ממקודם, כי לפי מה שכתוב בו כל הדברים שאסור לעשות בקשר (וכן, חולשה נשית ושיחות על רגשות זה חלק מזה מסתבר)- עשיתי. הכל אני. או כמו שחבר שלי לשעבר אמר לי בריב האחרון שהיה לנו לפני כמה חודשים שקדמו לפרידה: המחשבות והחרדות שלי יובילו לפרידה בנינו וזאת תהיה נבואה שמגשימה את עצמה. אמר וצדק. הכל אני. אז נכון, יש לו בעיות ואין על כך עוררין.. אבל לאיזה בנאדם אין בעיות? החוסר ביטחון שלי והדאגה חסרת הפרופורציות בקשר לקשר הובילה את הידרדרות היחסים לא פחות ממנו ומהבעיות שלו.

אז עכשיו אני יותר בדיכאון מאיי פעם. מנסה לשכנע את עצמי שזה ספר מטופש ובגלל השטויות שרשומות בו ואפילו ההוצאה לאור כבר הפסיקה לפרסם אותו, אבל אני לא יכולה שלא לקרא שחור על גבי לבן טעויות מפגרות שעשיתי, שאני בעצמי מייעצת לחברות שלי להימנע מהן.. ואני עשיתי את כולן אחת אחרי השנייה. אני חרבתי את הקשר הזה במו ידיי, גבר שכל כך אהבתי ורציתי באמת להתחתן איתו, דבר שלא חשבתי שארצה לעולם.
כנראה שאני באמת צריכה לאכול את מה שבישלתי.  

עכשיו איך מחזירים את הגלגל לאחור ואומרים טעיתי? האם אפשר לעשות דבר כזה??



בערך פעם ביום מישהו שואל אותי מה הקעקוע שלי אומר ואני כל הזמן אומרת בחיוך נבוך "אני לא מתחרטת על שום דבר". חלקם רוצים להיות מתחכמים ושואלים אם אני מתחרטת על הקעקוע, והיום אחד מהמתחכמים בעבודה שאל אותי את השאלה הזאת בפעם המיליון (אם היה לי שקל על כל פעם שהייתי שומעת אותה...) ואמרתי לו שלא, אבל על הרבה דברים אחרים כן. אני כל הזמן מנסה להגיד לי את זה כמו מנטרה, אבל לפעמים החרטות גדולות מידי.