הבחור שאני יוצאת איתו מזה כחודש ימים בערך הוא בחור מדהים, רומנטי, מקשיב, מצחיק, חתיך ויפה שכואב להסתכל עליו... בדיוק בגלל זה אני הולכת לסיים את הקשר הזה איתו מיד אחרי הבחינות שלי. מעבר לכל המעלות הטובות שבו הוא יותר מידי מזכיר לי את האקס הארור שלי שאני כה שונאת. תמיד אין לו זמן, הוא תמיד לומד או עובד ואני מרגישה רגשות אשם כשאני פונה אליו כדי שחלילה לא אפריע לו בזמן שהוא לומד. אם יש משהו שלמדתי מהקשר האחרון שלי הוא לא להקשיב יותר לתירוצי ה"אין לי זמן" ולהיות בחרדה מתמדת שמה אני מפריעה לבן הזוג שלי כשאני מתקשרת או שולחת הודעה שחלילה לא אפריע לו בחייו העסוקים. נכון, אני הכי מבינה שאתם לומדים ועובדים.. היי, גם אני עשיתי את זה. אבל מאסתי בבני זוג שלא יכולים אפילו לעשות את המאמץ ולגרום לי להרגיש שאני שווה את הזמן שלהם ולא שהם עושים לי טובה שהם מפנים לי שעה מזמנם היקר בסוף שבוע. פשוט נמאס לי...
אז אחרי שיחה ארוכה למדיי עם חברה טובה החלטתי לשמור אותו לתקופת המבחנים הנוכחית כי הסקס איתו יותר מידי טוב בכדי לוותר עליו כרגע, וגם הוא וגם אני צריכים את זה עכשיו ופשוט לסיים את זה ברגע שהמבחנים שלי יסתיימו (משלו לא ממש אכפת לי). הוא גם ככה לא מעוניין בשום קשר כרגע, והיי אני הכי מבינה אותו בעולם... רק לפני חודשיים הוא סיים קשר של שלוש שנים, גם אני הייתי שם. עם הרצון בסקס בלי מחויבות וכל השיט הזה. אבל לקח לי הרבה מאוד (!!) זמן להתגבר על האחרון ואני בשום פנים ואופן לא מוכנה להתגבר גם עליו או לקוות שמשהו יקרה או ישתנה, כשהוא ממש לא בעניין ולא יודע מה הוא רוצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית