משועממת כרונית...

לא יודעת למה או על מה לשים את האצבע אבל התקופה הזאת מוזרה. יש לי בה הרבה שיחות עם אנשים אקראיים ולוו דווקא כאלה שקרובים אליי, שגורמים לי לתהות על החיים שלי או סתם מעוררים בי מחשבה.

רוב החברות שהיו לי והיה להן בלוג.. כבר דיי התקדמו עם החיים שלהם, אם לקרא לזה כך, והן כבר לא ממש כותבות. אפילו ציינתי בפניו את העובדה שהבלוג היה פרטי לשבועיים ושנאתי את העובדה שלא כולם יכולים לקרא בו.. שזה קצת פתטי. אני כבר שמונה שנים כותבת פה... אני לא יודעת אם זה טוב או רע. 
ואז הוא ביקש ממני לעשות ניסוי ולא לכתוב במשך חודש. משום מה הרעיון הזה הרתיע אותי מאוד אבל נעניתי לאתגר. אני חושבת בכל אופן... 
טוב, אולי לא חודש. גם ככה אני כבר בקושי כותבת פה אחת לשבוע. אבל נראה מה יהיה.

עד אז אני חושבת שאני יכולה לכתוב על הדייט המושלם שהיה לי ביום ראשון...
אז הפרפרים ממשיכים. האמת שהייתי בטוחה שהוא לא יתקשר, אבל הוא התקשר והדייט אכן יצא לפועל. 
נפגשנו אצלי. חשבנו ללכת לשתות באיזה פאב לידי אבל בשל העובדה שהוריי בחו"ל ויש בבית מלא אלכוהול ואין בכלל אוכל... החלטנו להשאר אצלי, לראות סרט ולהזמין סושי. ראינו קצת טלוויזיה, התנשקנו ו... ובכן, הסרט לא ממש יצא לפועל.
כן, אני יודעת... דייט ראשון והכל. אבל לאור העובדה (ותרשו לי להיות לרגע שטחית ורדודה) שזה פחות או יותר הגבר הכי יפה וחתיך שיצא לי לשהות בחברתו (ואפילו היה מעוניין בי), הוא פחות או יותר too good to be true... ואני לא יודעת אם באמת יצא מהדייט הזה משהו בעתיד. החלטתי שעל הזין שלי...
אני אשכב איתו! 
לבשתי את השמלה הקטנה והשחורה שלי (והראשונה שקניתי בחיי לפני כשבועיים. אחרי שהגעתי למשקל המדהים של 55.3 קילו והיד עוד נטויה. היעד הוא 50 קילו. ולא, זה לא הולך להיות בלוג פרו-אנה). אין מה להגיד, שמלות קטנות ושחורות עושות את העבודה.
אחרי שעה בערך התעייפנו, הזמנו סושי וכל מה שעשיתי היה לבהות בגבר המדהים הזה שיושב מולי. כן אני יודעת, שטחית ורדודה. תזדיינו.
אני בטוחה שלכל הגברים והנשים פה שהגיעו בטעות (או שלא) וקוראים את הפוסט הזה יש מין גבר/אישה אידיאלי/ת שהם/ן תמיד חלמו עליה מבחינה מראה, גוף, פנים. אז אני השגתי את שלי! וגם אם זה דרש ממני לשכב איתו בדייט הראשון, לא אכפת לי! :)
אחרי שאכלנו, שתינו והזדיינו הוא הכין לי הפתעה מופלאה וגלגל לי ג'וינט שמנמן ונחמד.
(במעמד זה עליי להתנצל בפני אמי על השחתת הסלון המושלם שלה עם רהיטיו העתיקים והמחודשים שעלה לה כמה עשרות אלפי שקלים).
לאחר התמסטלות קצרה חזרנו לסשן נוסף שאת פרטיו אשמור לעצמי... אתם יכולים להשתמש בדמיונכם הפרוע. 


תודה על ההקשבה, אני אשתדל כעת לא לכתוב זמן מה רק כדי לראות אם זה אכן יצליח, הניסוי הקטן הזה שנדרש ממני.
מה גם שזה תירוץ מושלם לתקופת המבחנים הבאה עליי לרעה בעוד כשבוע ימים :/ 

היו שלום ותודה על הדגים.
י'.

אתמול פגשתי בחור. אני יודעת שאני רושמת את זה הרבה לאחרונה אבל פגשתי אותו בדרך המסורתית והעתיקה.
לא ידיד, לא דרך חברים, לא דרך אתר הכרויות. בחור פוגש בחורה במקום אקראי. בחור ובחורה מחבבים זה את זה. בחור ובחורה מדברים במהלך הערב וקובעים לדייט. 
כמה שהתגעגעתי לדרך הישנה והטובה. ויש לי פרפרים בבטן. אני לא זוכרת מתי חוויתי את ההרגשה הזו בשנה האחרונה.

בשל העובדה שבעוד כשבועיים תתחיל לי תקופת מבחנים/הגשת עבודות נוראית במיוחד החלטתי לנצל את הזמן המועט שנותר לי כדי לצאת ולפנק את עצמי כל עוד אני יכולה. או כל עוד עדיין לא פרסמתי את הפוסט הקבוע שבו אני אכריז הכרזות מיותרות שלא יתממשו באמת על כך שבחודש הקרוב אני מתנזרת מסקס, לא שותה ולא יוצאת בשל תקופת המבחנים. הצהרה שתחזיק מעמד ליומיים בלבד. 
אז אתמול קבעתי לעצמי את התור הקבוע בספא למסז' לפני תקופת המבחנים. זו פעם שלישית בערך שאני עושה זאת ואני ממש מתחילה לחבב את המסורת הזאת שעשיתי לעצמי. הפעם קבעתי לעצמי שיאצו והיה כואב במיוחד... מעולם לא עשיתי את הטיפול הזה ונוכחתי לדעת שהוא כואב יותר ממסז' שוודי או רקמות רגיל.
לא שזה באמת מעניין מישהו... סתם שתדעו.

בערב קבעתי ללכת עם חברה ליום הסטודנט של אריאל. לא שתכננתי ללכת... שלומי שבת היה אמור להופיע אבל בשל מות אביו לפני יומיים הוא ביטל את ההופעה ומצאתי את עצמי קונה כרטיס בשל מחליפו שלא מובן למה לא נקבע מהתחלה: ברי סחרוף.
כך עשיתי פעמיי לאריאל בשעת ערב מאוחרת. לקחתי איתי תיק גדול כדי לישון אצל חברה אבל דיי קיוותי שאוכל למצוא טרמפ הבייתה.
הגענו יחסית מוקדם למקום. הסתובבנו בין הדוכנים, אכלנו. ואז ראיתי אותו. יושב לו בצד ליד דוכן של דיסקים, בחור קצת תמהוני עם פנים עצובות ואמרתי לחברה שלי שנלך לדבר איתו כי הוא נראה לי עצוב. עוד לפני שהספקתי לפצות את פי הוא שאל איזה מוזיקה אני אוהבת ואחרי מבט חטוף בדוכן עניתי לו שלא את המוזיקה הזאת. הוא חייך ושאל אותי מה אני אוהבת והסיק מסקנות שגויות לפי לבושי. כן, לבשתי שחור, חשוף ואיפור כבד והייתה לי שרשרת קולר הדוקה לצוואר... אבל העמדתי אותו על טעותו. אחרי כמה דקות התחילה ההופעה של מופע הארנבות והלכנו לבמה אחרי שאמרתי שעוד נשוב. 
ההופעה הייתה מעפנה (מעולם לא הייתה מעריצה של הקספרים..) ואכן שבנו לדוכן. זאת אומרת, הכרחתי את חברה שלי לחזור איתי לדוכן.
הבחור חייך אליי ושאל אם אוכל לקנות לו בירה. כמובן שהסכמתי.. הייתי מסכימה להרבה יותר מזה :)
אז קניתי לו בירה והמשכנו לדבר עוד קצת. ואז ברי עלה ונפרדתי ממנו שוב... ברי היה מצויין כהרגלו. חברות שלי ואני עמדנו שורה ראשונה כאחרונות הגרופיות.
כמובן שאחרי ההופעה חזרתי לדוכן, הפעם לבדי וראיתי אותו מחייך אליי מרחוק. דיברנו כמה דקות והוא נתן לי את הכרטיס ביקור שלו ואת הטלפון והציע שנשב. הבחור זנח את הדוכן והתיישב איתי בפינת הזולה הקרובה וכך העברתי איתו את השעה וחצי הקרובות כשאינפקטד משרום מרעישים לנו ברקע והורסים את השיחה. סליחה למעריצי אינפקטד, אבל פשוט היה נורא...
הבחור בן 34. בעל חנות דיסקים בת"א, הוא עצמו הוציא שישה דיסקים עד היום (בחיפוש קצר בגוגל אפילו מצאתי אותם לרכישה). הבחור d.j בחתול והכלב והברקפסט קלאב ומועדונים נחשבים ונחשבים פחות. הבחור חתיך ברמות שמעולם לא חשבתי שגבר כמוהו יתעניין בי... (כן, כן... דימוי עצמי נמוך וכל הבולשיט הזה. אבל פאק... הייתם צריכים לראות אותו).
אחרי השיחה איתו הרגשתי פרפרים בבטן. כאלה שהיו לי רק בגיל 16 כשראיתי את תומר מיב' חולף על פני ולא מודע לקיומי. ורק התקווה שהמבט שלו יפגוש את שלי כשהוא יחלוף לידי עוררה בי פרפרים בבטן. כאלה פרפרים. 
הוא הציע לי טרמפ הביתה אבל סירבתי באלגנטיות כי היה עליי להמתין עד שהאירוע יסתיים והייתי כבר ממש עייפה, אז נשארתי לישון באריאל אצל חברה.
בעקרון קבענו לדייט בשבוע הבא. אבל בין אם הדייט הזה באמת יצא לפועל או שלא, היה לי פשוט ערב מדהים בחברת גבר מושלם ורק זה היה שווה את זה.


י'.

לא היה לי ממש חשק לכתוב לאחרונה... ודיי החלטתי שכל ה"בלוג הפרטי" הזה הוא על הזין שלי ומי מהחברים שלי שקורא פה והחליט להלשין וללכת לספר לאנשים אחרים על חיי הפרטים אז שילך להזדיין אף הוא, שידע שהוא בן של זונה ואני מקווה בשבילו שיהיה אומלל כל חייו.. ואם הייתי יודע מי זה אז סביר להניח שבזה היה מסתיים הקשר בנינו. 
אז תודה לכל ארבעת האנשים המופלאים שביקשו אישור כניסה, אתם אנשים טובים. 

האמת שקרו לי לא מעט דברים לאחרונה. 
אני וס' סיימנו את הקשר הקצר. זה לא היה זה.
אני והבחור הקודם, הרע והנבזי חזרנו לדבר ולהפגש... הוא נפרד מחברה שלו דיי מהר וחזרנו לקשר הרע, המזיק, הנצלני והמטריד שלנו. לא אכפת לי מה חברים שלי אומרים... לא שאנחנו ביחד, אנחנו רק מארחים אחד לשני חברה :) אבל היי, לפחות עכשיו בגלל הזבל הזה אני שוקלת 55 קילו.
מצאתי את אחי הקטן והאובד. בחור חמוד מהעבודה שלי שעדיין לא מלאו לו 21 ואנחנו מדברים כל הזמן, עושים ביחד מלא שיגועים ודברים כיפיים ואני מרגישה איתו לסרוגין כמו אמא שלו, אחותו גדולה ומצד שני אני מרגישה שחזרתי לגיל 20 וששוב בא לי רק ללכת למסיבות ולהתפרע כל הלילה. :P

אפרופו מסיבה.
בפעם האחרונה שהייתי באחת כזאת הרגשתי זקנה ונטע זר. הרגשתי שעברתי את הגיל וה-30 הזה שנמצא מעבר לפינה רק מתקרב אליי בצעדי 
ענק יותר ויותר... :S
לכן הופתעתי מעצמי כשחברה שלי הציעה לי ללכת איתה לליין מסיבות של שנות ה80-90 של איזה שדרן מ100 fm שמעולם לא שמעתי עליו. אבל ככל הנראה בשל רוח הנעורים והשטות ששבה אליי לאחרונה הסכמתי ללכת.
הגענו למקום, איי שם בדרום תל אביב בין עשרות מוסכים, מועדוני ליווי ומועדון הפלקה הידוע לשמצה וראינו שהמסיבה תתחיל בעוד כשעה. לאחר ביאוס קל עשינו פעמינו לרוטשילד וישבנו במקום פלצני, תל אביבי ודוחה למדי עם הרבה מאוד אנשים יפים ובחורות בלונדיניות על סטילטו. not my cup of tea.
אחרי שעה חזרנו למקום וגילינו שהוא לא נראה כלל כמו המקום הריק והשומם שהיינו בו לפני שעה. המקום שרץ אנשים בגילאי ה30+++ ....
הסתכלנו אחת על השניה, אמרנו what the hell והחלטנו להיכנס...
בפנים המקום הרגיש כמו מסיבת גרושים גרושות בפרק ג' לחייהם.. עשרות גברים מקריחים ונשים עם חזה מנופח מסיליקון ובוטוקס בשפתיים שבשנות ה-80 שלהם סביר להניח שהיו כבר בשנות ה-20-30 לחייהם. אני חושבת שהורדנו את ממוצע הגילאים במקום לפחות בחצי.
הלכנו להסתובב ומרגע לרגע נראו יותר ויותר זקנים עד שלפתע ראיתי את השומר האפרורי, הממורמר והזקן ששומר בבניין אצלנו בעבודה ורציתי לברוח מהמקום.
אממה, המוזיקה אכן הייתה מגניבה וטובה. מדונה, סינדי לאופר, מייקל ג'קסון, ווהאם ועשרות להיטי דאנס מגניבים של שנות ה-90 ומידי פעם איזה עומר אדם אחד וריהאנה. זה הרגיש באמת כמו מסיבת כיתה ד' רק שבמקום הפטל והחצי פיתה עם מלפפון חמוץ היה וודקה רדבול ועוגה עם ציצים.
אמרנו שנשארים למרות הזקנים!
התחלנו לשתות ולרקוד. בגלל משקה השטן הזה, וודקה רדבול, שלא הפסקתי לשתות כל הערב, לא הפסקתי לרקוד. האמת שלא זכור לי מתי רקדתי כ"כ הרבה... אני חושבת שלא ישבתי אולי ארבע שעות. אני שונאת וודקה רדבול!  
לקראת שתיים החלטנו ללכת והבנתי עד כמה מצבי בכי רע. לא הצלחתי ללכת ודידתי אל הרכב תוך שיהוקים קלים (טוב נו, גרפסים כבדים!) בטעם וודקה....
שהגענו כבר לשכונה שלי לא יכלתי להשאר באוטו והייתי צריכה אוויר צח אז התחלתי ללכת וחברה שלי ליוותה אותי עם הרכב כשמידי פעם אני רוכנת קדימה לקיא שמתקרב. אחרי הליכה ארוכה למדי (שבדרך כלל אני עושה בשתי דקות...) הגעתי הבייתה והלכתי לחבק את האסלה לשעתיים הקרובות.
כמויות הקיא שהקאתי לא היו אנושיות... לא זכור לי מתי איי פעם הקאתי בצורה כזאת ובטח שלא מבירה שאני בדר"כ שותה.
אחרי שנרדמתי על האסלה וקמתי, הלכתי לחדרי רק כדי להמשיך את סשן ההקאות בתוך הפח שלי בחדר... יאאאההה!!! לא מתביישת להגיד את זה! (באמת כדי שאלך לרוקן אותו לפני שיתחיל להסריח :P) 
אחרי דקות ארוכות נשכבתי פרקדן על המיטה עד להאנג-אובר הנוראי של הבוקר.

המסקנות- וודקה רדבול זה מגעיל.
לא להקיא בחדר.
מסיבות שנות ה80-90 זה fucking awesome ועל הזין שלי שכולם היו שם בני 50. 



שיהיה לכם סופשבוע מהנה כמו שלי!

נ.ב
מסקנה נוספת: הדבר הכי טוב בבלוג פרטי זה שבני 13 לא קוראים אותו :S