החיים כאן-לא קל...

אני לא יודעת מה עובר עלי

אבל בשבוע האחרון אני ממש לא בסדר,

הדמעות יורדות סתם

בלי סיבה

אני מגלה דברים,

דברים מוזרים,

אנשים שחשבתי שהכרתי אבל מסתבר שלא

אנשים שלא חשבתי שאני אתקרב אליהם הופכים לחברים ממש טובים שלי,

וקשה לי עם זה

אני מרגישה שאיבדתי שליטה בחיים שלי

ברצונות

בערכים.

אני מרגישה רע

אני רוצה חופש מהעבודה

אני רוצה את השקט שלי בחזרה

חוץ מלישון ולעבוד אני לא עושה כלום.

ורע לי בעבודה.

אני באה עם הרגשה רעה,

אני שונאת את העבודה הזאת כבר.

אתמול הייתה לנו ביקורת,

קיבלנו 90.

היה לקוח סמוי

קיבלנו 100

אלו דברים שאמורים לעודד אותי אבל הם ממש לא.

קיבלתי סיכה

אבל לא ממי שרציתי לקבל אותה.

אני רוצה שיעריכו את הדברים שאני עושה

אבל אני לא מקבלת את מה שאני רוצה.

צריך להתרגל לזה..

אני מרגישה צביעות מסביבי

למרות כל מה שאני נותנת

ומה שאני עושה

ובאמת שאני נותנת את הנשמה שלי למקום המסריח הזה.

אוף.

העבודה הפכה לחלק מהשגרה

היום יום

לחיים.

אני לא רואה את החברות שלי

אני לא יוצאת

אני לא עושה כלום

חוץ מלישון ולעבוד.

אפילו לא התחלתי ללמוד לפסיכומטרי.

סעמק.

ועכשיו אני שוב צריכה לעוף לעבודה.

כבר לא כיף לי.

אז....

נתראה.