Forever we flee
. |
| 3/2009
I'm moving on
היֶה שלום, קהילה מבוזבזת.
אני יודעת שנהגתי לסגור הרבה את הבלוג, ולפרסם דיי הרבה פוסטים של עזיבה, מלווה או לא בסגירת הבלוג. אבל באמת שהוצאת ממני דיי והותר כוחות, וכל מה שעשית היה בעצם לשווא. אף פעם לא הייתי באמת מאושרת סביב הקהילה הזו, ותמיד נהגתי לדבר עלייך לצד קריאות בוז מצידי. וזה באמת מה שאת שווה, ישראבלוף. בלוף אחד גדול, של בני טיפש עשרה. חושבים את עצמם אינדיווידואליסטים בתוך מקום שרק טופח להם על האגו, על ההתבכיינות, על הטימטום.
את לא שווה אף עולם שיצרתי בתוכך. את לא שווה את כל הפוסטים מלאי הדמעות, היזע, השמחה, ההנאה, שנמצאים בכל התוכן שפירסמתי כאן. אני אהיה קשה איתך, כן. ואני אהיה צבועה וכפויית טובה, כי ברוב המקרים רק הרסת במקום ליצור.
יצרת לי במה, במה לפרסם ולבטא את כל העולה על רוחי. בעצם, לא כל העולה על רוחי. כי איכשהו, הרגשתי שקצת סתמת לי את הפה. בכל אופן, אני אסירת תודה על כך שגרמת לי להכיר אנשים שלא יכלה להיות לי אינטראקציה איתם בחיים האמיתיים. וזה אולי, הדבר השני והאחרון שעשית לי טוב.
הרסת לי הרבה קשרים עם אנשים שאהבתי. הרסת את סדר העדיפויות השפוי שהיה לי בחיים. גרמת לילדותיות שלי להיות בלתי נדלית כאן, כיוון והקהל לא היה אחד שמאפשר לך לדבר כמו שצריך. בעיקר כי הקהל, היה מצומצם. וכן, אני יודעת שהמטרות שלי לראשונה היו רק לשחרר, אבל גם רציתי לקבל מענה לדברים. תיסבוך.
זה הפוסט ה175 שנכתב בבלוג הזה. להוסיף עוד מעט מהבלוג הקודם, ונקבל בסביבות ה250 פוסטים. 250 תכנים שכתבתי פה, בשלוש וחצי שנים שאני קיימת כאן.
הכתומים טובים יותר ממך. אני עורקת אליהם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
