הקונפורמיסט

"איך אתה יכול לתת כזה אמון אחרי כל הפגיעות שעברת?" היא שאלה. ואני השבתי בפשטות "כי אני יכול. כי ככה אני רוצה לחיות. כי אי אפשר לחיות אחרת". והאמת היא שהתשובה לא כל כך פשוטה.

אמון הוא מרכיב בסיסי במערכת יחסים בין בני זוג. הכל מושתת על הדבר הזה שנקרא "אמון". האמון מאפשר לך לאהוב ולהאמין שאוהבים אותך. האמון מאפשר לך לדעת ולסמוך על בת הזוג (במקרה שלי) שהיא לא תעשה שום דבר שיפגע בך. שהיא לא תנצל לרעה את האהבה שאתה מעניק. שהיא לא תקח את זה למקומות שאתה לא הסכמת להם. שהיא לא תשקר, תמנע מלשתף, תבגוד...

ובאמת, כשאני בוחן לאחור את מה שעברתי, יש לי את כל היסודות להפוך לאדם חשדן ורדוף. אבל האם כזה אני רוצה להיות? התשובה לכאורה ברורה - ברור שלא. אבל זו השאלה הקלה. השאלה הקשה יותר היא האם מה שעברתי לא יהפוך אותי בעל כורחי להיות חשדן ורדוף. התשובה לכך היא כמובן גם יותר קשה. ונראה כי למילים בעניין זה אין הרבה משמעות אלא רק להתנהלות ולחיים עצמם שיוכיחו מה ההשפעה שיש לכל הפגיעות שנגרמו ממערכת היחסים עם גרושתי.

ההיפכא מסתברא של זה היא התמימות. או אולי השחזור. האם העובדה שעכשיו במערכת היחסים הנוכחית אני נותן אמון בלתי מסוייג, מוכיחה כי אני פשוט אדם שלא לומד משגיאות?

אז אחרי כל השאלות המורכבות האלה מגיע גם שלב התשובות. מאחר וידעתי כי מערכת היחסים עם גרושתי הייתה בעייתית (וזו המילה הכי מכובסת שיכולתי להעניק לה) הלכתי לטיפול פסיכולוגי. ובטיפול הזה, מתוך מודעות גמורה לכל מה שקרה, רציתי להשיג מספר מטרות: לברר מה קרה ולמה, להשתחרר מגרושתי, וללמוד ממה שקרה כדי לא לשחזר את זה במערכת היחסים הבאה, או לגרור לשם את השריטות ממה שהיה. ולשמחתי עברתי את זה עם פסיכולוג טוב למדי שעזר לי לא מעט. חוץ מזה קיבלתי אני החלטה עם עצמי שהעובדה שגרושתי בגדה בי ורימתה אותי לא אומרת שכל הנשים שאכיר הן כאלה, ואי אפשר להתנהל כאילו הן דומות לה. גם לא מתאים לי להיות מי שאני לא. לא רוצה לחשוד, לא רוצה לקנא, לא רוצה לבדוק. רוצה לחיות כשאני מאמין למי שאיתי. כי אם לא אז אין בכלל טעם להתחיל. שום מערכת יחסים.

ואז פגשתי את ה"אחות" שהייתה ההיפך המוחלט מגרושתי. ולא הרגשתי שום צורך לחשוד בה או לבדוק אותה. ואחרי שנפרדנו (כי הייתה יותר מדי ההיפך מגרושתי) הכרתי את "סופרת מילים". והיא כל כך אחרת ושונה מגרושתי, שאין בכלל שום מקום לפקוד עליה את עוונות גרושתי.

וכך מצאתי את עצמי במערכת יחסים נפלאה המושתתת הרבה מאוד על אמון. וזה מרגיש נפלא. כי אני לא חושב שהייתי יכול לחיות אחרת. כי כזה אני. אחד שמאמין.