הקונפורמיסט

לא נרדם. כבר שתיים ולא מצליח להביא את עצמי למיטה אפילו. אחרי סוף שבוע עם הילדים, שהתחיל בסיומם של יומיים מדהימים עם הסופרת אי שם בצפון. מין פסק זמן שלקחנו לעצמנו אחרי השיחות עם הילדים ועם האקסים וכל הרעש שזה ייצר.

היה קשה לראות אותה מדוכדכת היום בערב. דווקא הכיוון הלא צפוי של האקס שלה שהתחיל לבעוט. דברים לא צפויים ממי שנראה היה כי שומר על שפיות. פתאום גם הוא התחיל לאבד את הכיוון. שיחות מוזרות עם הילדים על דברים שהם לא צריכים להיות חשופים אליו בכלל.

אבל אני יודע שנעבור גם את התקופה הזו. קצת קשיים, קצת מעברים אבל הכל ילך כמו שצריך כי החשיבה שלנו הייתה נכונה מההתחלה. כמו שהרגשנו כך הדברים מתרחשים. זה שהילדים שלי הכירו את הסופרת במשך הרבה זמן לפני שידעו שאנחנו חברים, גרם לזה שהם קיבלו אותה בקלות. והם ממש קיבלו אותה. היום היא באה אלינו, וישבה עם כל הילדים. הבנות עטו עליה וחיבקו אותה, ולא רצו להיפרד ממנה. וגם הגדול שחשבתי שיהיה אגוז קשה לפיצוח, בא, ישב איתה ודיבר איתה בלי שמץ של הסתייגות. היא פשוט מדהימה, והילדים מגיבים אליה בצורה מופלאה. וכך יהיה גם עם שלה. היום בערב כבר נשבר הקרח והייתי אצלה בבית. אני מאמין שעם הזמן (ולא עוד הרבה) הכל יבוא על מקומו בשלום.

האהבה שלנו תנצח.