הקונפורמיסט

יום ראשון הוא תמיד יום מוזר. אחרי סוף שבוע, עם כל הרגשות מסוף השבוע והחוויות שצריך לפעמים לעבד עוד קצת, ועם הציפיה לשבוע חדש ולמה שהוא צופן בחובו. האמת היה יותר נחמד לדלג על יום ראשון ולהתחיל ישר ביום שני. זה כנראה לא יקרה בקרוב.

אז בסוף השבוע הזה הייתי עם הילדים. לא כל הזמן, אלא לצערי רק חלקו. בשישי אחרי שחזרנו מיום הולדת של בתו של חברי שנפטר, אליה נסעתי עם פרודתי, משום שמדובר בחברה משותפת שגרה רחוק (שעה נסיעה), שתי הקטנות נרדמו בדרך. אז הורדנו אותן  בבית של פרודתי. ואז גם הגדולים כבר רצו לרדת ולא רצו לבוא אלי, למרות שדווקא סיכמתי עם הבן שלי, שנראה יחד כדורגל אצלי בבית. הבת שלי ט' התחילה להרצות לי למה בכלל הם לא צריכים לישון אצלי, ושזה אני שלא בסדר שאני גר בנפרד מהם. בקיצור קצת דקרו והכאיבו, ושלחו אותי לבד הביתה.

כדי לא להישאר סתם בבית יצאתי עם חברים. אכלנו סושי, והעברנו את הערב.

למחרת קמתי, הגעתי אליהם הביתה ולקחתי שלושה מהם לבריכה. ט' הלכה ליום הולדת של חבר לכיתה, ואחר כך התעקשה שאמא שלה תיקח אותה ל-s.o.s שם היא התחילה להתנדב בשבתות (היא מאוד אוהבת חיות). בקיצור בילינו חצי יום בבריכה. ר' הגדול שלי (10.5) היה פשוט מדהים. הוא עזר ושיחק עם הקטנות במיוחד עם ת' הקטנה (4.5). אחרי כן הוא גם החליט שהוא עושה לי הפתעה, אז בתוך 10 דקות שקפצתי להביא את האופר, הוא הספיק לעשות להן אמבטיה ולהלביש אותן.

ט' חזרה מ-s.o.s עם גור חתולים ג'ינג'י שעונה לשם ג'ינגר (שם שהיא המציאה). הגור הזה בנוסף לכלב ולחתול שכבר נמצאים.

בערב הלכו עם פרודתי לראות את אחיה שהגיע מאוסטרליה, ואני נפרדתי מהם.

אחר כך יצאתי שוב עם חברים. זוג חברים ועוד חברה שלהם שיצא לנו להיפגש כבר כמה פעמים. לא יודע למה אבל הפעם הבחורה "הפילה" אותי לגמרי. חזרתי הביתה וחשבתי שאני חייב לדבר עם חבר שלי עליה. היא חזרה מטיול בארה"ב מלאה אנרגיות, וכנראה האנרגיות האלה שלה עשו לי משהו. סה"כ היא בחורה יפה, מוכשרת ואינטליגנטית. רווקה בת כ-35, שעדיין מחפשת את ה"אחד". בגלל שהיא רווקה, אז היא לא באה אף פעם בחשבון אצלי, אבל משום מה הפעם הרגשתי אחרת. ומאתמול אני לא מצליח להוציא אותה מהראש. עד כדי כך שהיום בניגוד להרגלי לא התקשרתי ל"אחות". לא מרגיש נח לדבר איתה כאילו כלום.

עם ה"אחות" היחסים ה"וירטואליים" נמשכים. אני עסוק, היא עסוקה, בקיצור, לא מצליחים להיפגש יותר מפעם או פעמיים בשבוע, וגם זה במקרה הטוב, ולזמן לא ארוך. והאמת שמערכת יחסים מהסוג הזה די התחילה להימאס עלי, עוד לפני, ובלי קשר למה שקרה אתמול.

בקיצור, מבולבלים? גם אני. (המשך יבוא...)