נוסעים לסופ"ש יחד. היא יזמה, מצאה מקום (מדהים) דיברה, המתינה לקבל תשובה חיובית והזמינה. ובתחילת השבוע הזה אמרה לי "השבוע בלי סקס". "למה" שאלתי אותה. מנסה להבין מה מאחרי המילים. "לא יכולה להסביר כרגע" אמרה, אבל תבטח בי. ברור שאני בוטח בה. גם החלטתי לזרום איתה. יודע שכשיגיע הזמן הנכון היא גם תסביר ותוציא את המילים. לפעמים קשה לה לשים את המילים שיתארו את המחשבות שלה. את שלל העולמות הפנימיים שלה. את המורכבות שזורמת בתוכה. ואני יודע שלכל דבר יש את הזמן הנכון שלו. ולא מתעלם ממנו. רק נותן לה את המרחב שלה, ולבחור את העיתוי שנכון לה. כי אני יודע שעוד קשה לה להכניס אותי כל כך עמוק פנימה. ולפעמים אפילו מפחיד לה. אחרי יומיים ניסתה להסביר. הסבר מורכב. רוחני. נפשי. הבנתי (חלק...), ושוב חשבתי שהכי נכון לזרום עם מה שהחליטה. והרגיש לי הכי נח בעולם. אפילו שהיא כבר רמזה שאולי הספיק לה, חשבתי שנכון להמשיך עם ההחלטה שלה עד הסוף. וללמוד ממנה את כל מה שאפשר. שאפשר בזמן הזה להרגיש דברים אחרים בלי ההטיה של הסקס. להעמיק את החברות. לשמוע דברים שלפעמים הרעש של הסקס והתשוקה מסתירים. ולא היה קשה בכלל. אפילו לא מוזר. פשוט זרם ככה בלי. משהו בחיבור איתה מרגיש כל כך נכון וטוב. חיבור כזה שנמצא בהרבה מימדים. שאם במימד אחד לרגע עושים פסק זמן, יש את המימדים האחרים שממלאים ומשלימים, כך שלא מרגישים חוסר.
היום נוסעים. נוסעים יחד. מין פרומו לנסיעה ארוכה יותר שמתוכננת לעוד שבוע. וזה מרגש וממלא ציפיות. שינוי מקום. שינוי אווירה. וכל ההפרעות שיכולות היו להיות (בעיקר עם האקסים) הסתדרו להם כבר אתמול. כאילו הכל התכונן והתארגן כדי לתת לנו את הזמן והמרחב שלנו.
ואפרופו הפרעות. אתמול החליטה גרושתי להזמין את עצמה אלי (כשלקחתי את הילדים). וזה היה לי כל כך מוזר ולא נח. מין פלישה למרחב הפרטי שלי. ומרגע שנכנסה אלי הביתה הרגשתי חוסר נוחות מדהים ורק רציתי שתלך. הנוכחות שלה אצלי ממש הפריעה לי. גרמה לי למתח ולחוסר שקט. הרגשתי כאילו היא חודרת לי לתוך הנשמה. ותמיד יש לה שאלות מעצבנות "מה זה" "ולמה ככה" ועצות שכבר לא זקוק להן. נתתי לה להרגיש לא נח אצלי. ובאמת היא הבינה. ואחרי כמה דקות נפרדה מהילדים והלכה. השלווה חזרה אלי. הילדים שיחקו. הלכנו לבקר את השכנים שממול, והסדר שלי, הזרימה שלי והאנרגיות הטובות עם הילדים, איתה, ובכלל הכל נראה כאילו נמצא במקום הנכון שלו.
היום נוסעים. ויהיה הכי טוב שיכול להיות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
