הקונפורמיסט

מחר אני ופרודתי מוזמנים לבית הדין הרבני לאשר את הסכם הגירושין, ולבצע את ההכנות לגט. יש להם הליך שנקרא "חקירת שמות". היום היא כבר התקשרה אלי והודיעה לי שהיא לא יכולה לבוא מחר ושנדחה את זה. היא רוצה שוב לעיין בהסכם כי היא חתמה עליו בלחץ, ותחת ה"איומים" שלי. הצליחה להרגיז אותי. אמרתי לה שההסכם זה אינטרס שלה יותר משלי, ואם היא לא רוצה לאשר אותו, אז לא צריך, ונגיע לדיון, ונראה מה יצא ממנו. סביר יותר שאז היא תקבל הרבה פחות. היא כמובן לא רוצה להגיע לדיון בכלל. די נמאס לי ממנה ומההתנהלות שלה, אז אמרתי לה שזה לא מעניין אותי יותר, אני לא דוחה כלום, ואם היא רוצה משהו, שתפנה בעצמה לבית הדין. כנראה שעד מחר היא עוד תמתח לי את העצבים, אבל החלטתי להפסיק להתרגז. רוצה הסכם, טוב. לא רוצה, לא צריך, נלך לדיון, ונראה מה אשה נואפת יכולה לקבל בבית הדין הרבני יותר מההסכם שנחתם.

האמת שכל ההתעסקות עם זה עושה לי מצב רוח די רע. לפעמים נדמה לי שאני מסתכל על הדברים מהצד ורואה חיים של מישהו אחר, כמו בסרט. הסתכלתי על עצמי הבוקר במראה, וחשבתי: "וואלה, בן ארבעים עוד מעט, ומה? איזה מין חיים מוזרים אלה. איך הכל מתהפך. רוצה את החיים שלי בחזרה. איך זה יכול להיות שמישהי ככה גונבת לי אותם. לא רוצה להתעורר לבד בבית ריק. לא יכול להיות שאי אפשר לעצור את כדור השלג הזה" . אבל מהר מאוד הבנתי שזו המציאות. רעה ככל שתהיה, אין אחרת. זה הסרט של חיי, לא של אחר. וצריך להמשיך לחיות אותם.  

מחר אני גם אמור לשבת עם השותפה שלי לשעבר ועם עורכי הדין שלה, כדי להבין סוף סוף מה היא בכלל רוצה, ואיך אפשר לגמור גם את הנושא הזה. זה מדהים איך שני הדברים האלה התנקזו להם, בצורה בלתי מתוכננת לגמרי, לאותו יום. כזכור, מיד עם פירוק השותפות במשרד, מצאה גם פרודתי את הזמן, להיפרד ממני, והנה, כעבור חצי שנה, אני צריך להתדיין עם שתיהן באותו יום, אחת אחרי השנייה. כנראה שאני צריך להתנקות מכל הצללים שרודפים אותי בעת ובעונה אחת כדי שאוכל להמשיך עם החיים שלי ללא כל המשקולות שהפריעו לי. לא מאמין בגורל או בהכוונה למעלה, אבל אולי זה יותר מסתם צירוף מקרים.

ביום שישי החלטתי שאני צריך לשפר את איכות החיים שלי בבית, אז נסעתי למחסן עצים, וקניתי עצים לבניית "דק" בחצר. ובשישי שבת בניתי דק בשטח של כ-25 מ"ר מתחת לשני עצי פרי. בקיץ אפשר יהיה להזמין חברים, ולארח ככה בחצר, כי הבית עצמו די קטן ולא כ"כ מתאים לארח. צריך עוד למצוא פריטי ריהוט שונים, כמו ספות או כריות שמתאימות לחוץ, לסדר תאורה, ולקנות גריל גז, אבל זה כבר בקטנה, ובתוך כמה ימים אגמור כבר את הכל.

בינתיים עם כל הריצות לא הספקתי להתפנות לעניין האופנוע, אבל אני אכניס את זה להמתנה של מספר ימים כדי לראות מה קורה עם פרודתי ועם השותפה, ואם באמת נשאר לי כסף פנוי כדי לקנות את האופנוע. לא רוצה להיכנס סתם להתחייבויות כספיות כבדות מדי. למרות הכל צריך לפעול בצורה שקולה, גם אם זה אומר לדחות קצת סיפוקים.