שידעתם או לא ידעתם עליי

החומד שבלינק הזה גרמה לכתוב את הפוסט, אבל אני לא מתלוננת P:

1. אני אוהבת שילוב קיצוני בין חום לקור. לדוגמה, אחרי מקלחת חמה אני שוטפת את הפנים במים קרים, או אחרי שאני אוכלת קורנפלקס בבוקר [החלב קר] אני שותה תה חם אחרי זה. מצד שני, אני נורא שונאת שהשמיכה לא מכסה לי את הרגליים בבוקר של חורף קר, כששאר הגוף חם מתחת לשמיכה.

2. קשה לי לשמור על קשרים עם אנשים, למרות שהייתי רוצה לשמור עליהם טוב יותר. יש גם אנשים שאני נורא אוהבת ונורא רוצה לשמור על קשר איתם, אבל זה נורא קשה לי וחבל שכך.

3. כשהייתי קטנה אימא רשמה אותי ואת אחיי לסוכנות ניצבים בשם "טייק טו". זה גרם לי לשחק בפרסומת לט"ו בשבט לפני שנים רבות ולשחק בפרק 4 בסדרה "מעורב ירושלמי" [עונה שניה אני חושבת]. הרווחתי מכל הסיפור בערך 1000 שקל, לא במכה אחת. את הכסף בזבזתי לאט לאט לא זוכרת על מה P:

4. יש לי אובססיה למילים, ליריקה וכיוצ"ב. בעקבות כך מצאתי עניין רב בספר "סיפור פשוט" ואהבתי אותו מאוד, בניגוד לשאר בני גילי. קשה לי להבין את השפה מן הסתם, אך הבעיה העיקרית שלי בכתיבת הספר היא חוסר הניקוד והמרכאות לפני הציטוטים של הדמויות המדברות. חוץ מזה, התחברתי מאוד לדמות של הירשל.

5. אני אוהבת שיער ג'ינג'י. ושיער חלק. ושיער קצר. אם היה לי שיער חלק אז הייתי אוהבת אותו ארוך, אבל כי הוא לא חלק אז אני אוהבת קצר. אך לאהוב ליבי מזה שלושה חודשים, שיחיה, לא אכפת והוא מעדיף שאאריך את השיער למרות התנגדותי הנחרצת לעניין.

6. אהוב ליבי, הנ"ל, התקשר לפני כמה דקות, וכשביקשתי שיעזור לי לכתוב דבר אחד על עצמי ["אסף, תן לי דבר אחד שאנשים יודעים או לא יודעים עליי"] הוא טען שאני חמודה [ "המממ את חמודה רצח!"]. אז דבר אחד שאתם לא יודעים עליי, מסתבר, הוא שאני חמודה. אבל אני לא חושבת שאני חמודה. יותר מזה, אני חושבת שהפכתי להיות אדם נורא מעצבן בזמן האחרון ולא יודעת למה [או שאתם פשוט הפכתם להיות מעצבנים ואתם גורמים לי לחשוב שאני מעצבנת בכך שאני לא מתאימה את עצמי אליכם. חה P:].

7. לאסט באט נוט ליסט, יש לי נטייה לרצות לספק את סובביי בכל נושא, גם כשזה מגיע לאופי שלי [ובכך להשתנות], ובנוסף יש בי סוג של פרפקציוניזם, אני מנסה לתקן כל מה שלא נראה לי נכון [אנצל את ההזדמנות לבקש סליחה ממי שאני טורחת לתקן אותו בשגיאותיו בשפה העברית, וגם לומר שאני בתהליכי שיקום וגמילה P:], מה שגורם לי להתערב בהרבה עניינים לא שלי ובכך להפוך אותי לאדם מעצבן מאוד [לא הזכרתי את זה כבר?]

מסורת היא מסורת ולכן אעביר הלאה לאנשים הבאים:

פז

ליאל

איוי וירדן\איוי\ירדן

אורטל

חן הכונף

מוסקי

ולכל מי שרוצה [נחשו למה אין לינק :)]

הן עוד היו שלמות כשחזרתי מהטיול, אבל עד אתמול בערב היו 4 ציפורניים שבורות מתוך 10.

ניסיתי לסדר אותן, שמתי מחזק, אבל זה לא עבד.

לא חשבתי פעמיים וגזרתי אותן, אחר כך זרקתי לאסלה.

אימא תמיד אמרה שציפורניים זורקים לאסלה, למה? "כי אם תזרקי לפח ואז הן יפלו ומישהו ידרוך עליהן  אז זה כאילו דורכים לך על המזל".

לא שאני מרגישה שהמזל שלי טוב, אבל הרגל זה הרגל.

הציפורניים הכבדות יותר, אלה שהיו פעם שלמות ויפות, שקעו מהר יותר באסלה.

השבורות המשיכו לצוף עד שהורדתי את המים.

אני כרגע מחכה שהציפורניים יגדלו בחזרה.

יחסית.

תקופה נורא עמוסה, אבל גם נורא שגרתית. נורא מבלבלת.

חשבתי אם כדאי לי לעשות פוסט ט"ש, אבל לא היה לי כוח לזה.

כהרגלי אני דוחה דברים.

> אין לי כוח ללמוד, למרות שאני יודעת שאני חייבת.

> יש לי יותר מידי פרקים של "גיבורים" לראות.

> אני שונאת אנשים מפונקים.

> וגם את הפונט המעצבן הזה בבלוג.

> אני חייבת להכיר אנשים חדשים כבר.

> וגם להשיג 1500 שקל בדחיפות.

> ואם כבר מדברים - אז עבודה נוחה יותר, ליד הבית למשל.

> מה שגורם לי לתהות - למה אנשים מפונקים עובדים בכלל?

> לא משנה. תתעלמו.

> אולי שמישו ישיג לי שכל? אני רוצה להיות משכילה טבעית, רק כי חכמה אני כבר לא אהיה.

> וגם להיות מסוגלת להתנהג בטבעיות ליד אנשים מסוימים.

> ושמישו יזרוק אותי עכשיו בשנות ה-90 בגיל הנוכחי שלי, רק לערב אחד. או אולי עשרה.

> אני מתחננת שתשימו אותי בהופעת רוק טובה. לא אכפת לי של איזו להקה או זמר - רק שאני אכיר את המילים של השירים.

> ושמישו ימצא כבר לעזאזל את המקש במקלדת שמבטל את מחיקת האותיות כשמקלידים אות חדשה לפניה!$%&^%& אוף!

> תעזרו לי להיות נחמדה יותר, קרציה פחות, מעצבנת פחות, נודניקית פחות, נינוחה יותר, ספונטנית יותר, טבעית יותר. עזרו לי להיות מסוגלת להיות שלמה עם עצמי, במיוחד כשאתם לא.

רשימה ארוכה מידי של דברים לטפל בהם.

help?

חלמתי שבוע שעבר שהבאתי לך חיבוק ממש ארוך, לא זוכרת מי משנינו היה צריך את זה בחלום.

אתה מצידך לא התאמצת לשמור על החיבוק הזה יום שבת. לפחות ניסיתי.

אני מתחילה להפנים שנגמרה התקופה ההיא וכעת אנחנו בתקופה של שמירת קשר מינימלית ביותר על בסיס התרועעות חודשית, וגם זה לא.

אני מקווה שאתחיל להיות בסדר עם זה בקרוב, ושבעוד 3 שנים ניפגש במקריות ברחוב ונשב לשיחה ארוכה על כוס קפה.

אני מקווה שהכל בסדר איתך, שאתה מרגיש טוב. הלוואי והייתי יודעת מה אתה מרגיש וחושב, ולהיות קצת יותר כמוך.