החופש אולי ניגמר, אבל הוא ימשך תמיד!
R.I.P
ההספד:
אני לא רוצה שהקיץ יגמר, ושיבוא חורף, קר.. בין קרני השמש הלוהטות אפשר כבר למצוא רמזים לסתיו הארור.
אבל בכל זאת, הדברים לא בשליטתי ואנו יכולים להיתנחם רק בזה שבעוד 300 ומשו ימים החופש יחזור שנית, והפעם יביא אותי לי"ב.
י"א, איכ. זה מרגיש ככ הזוי להיות בכיתה הזאת, במיוחד כשהמערכת מסריחה:
יש לי 48 שעות ( אני לומד טיפה יותר מהשעות שאמא שלי עובדת..), יש לי שתי שיעורים באותה השעה@#! ויש מבחן בתנ"ך ב-16.(!!!)
עם העובדות הנ"ל אני לא יודע איך שרדתי את השבוע הלא ניגמר הזה, ואני בכלל לא יודע איך אני אשרוד את השנה.
(מסעוד: בא לי לבכות)
אני מביט ב'חוברת מחזור' המעפנה שחילקו לנו סוף ו', שם... שם הזמנים היו יותר טובים.. כשכל מה שהדאיג את הנרי זה חמשירים על פיצה ( הנרי, WTF?!?), ואיתי כבר אז פיתח את ההרגל לבוא בלי ספרים ומחברות XD.
אבל מספיק להיתלונן, החופש גימד את הדברים הנוראיים הללו והפך כל דקה לשווה את זה.
וסיימנו אותו בדרך הכי טובה שיש.
התחלנו עם על- האש ש(תאכלס,)היה מעפן. אבל גבר צריך לאכול, מה לעשות.
אחר"כ, בחצות לאור ירח הקיץ האחרון אני ואיתי את ויקטור לשימשוני, וכאקט של יאוש מהסיום פרצנו לתוך הבריכה האיזורית
ולמרות שהינו ממש לחוצים החלטנו לשחות, ולא בפעם אחרונה, מבטיח.
אני סיימתי את החופש שלי בדרך הכי טוב שאפשר, השאלה היא, איך אתם סיימתם?
(פוסט הבא יהיה הרבה יותר טוב, אני פשוט מת מעייפות)