|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עדכון אחרון למנויי לפני סגירת ישראבלוג:
הבלוג שלי קיים ברשת מעל ל-10 שנים והיה חלק חשוב מאוד בהתמודדות היומיומית שלי, וכן בריפוי.
הבלוג עסק ברובו בתכנים קשים שכללו פגיעות מיניות ורה-ויקטימיזציה, מערכת בתי המשפט והמשטרה, יחסים מורכבים עם ההורים, אשפוזים פסיכיאטרים, מחשבות אובדניות, אבל בעיקר בעיקר עסק בתופעת הפציעה העצמית (חתכים וכו').
במקביל, הייתי בטיפול DBT, עשיתי את ההכשרה המעשית שלי (פרקטיקום) במשך שנה וחצי במחלקת נוער סגורה, אני ממשיכה להתנדב בשלושה מקומות שדרכם אני מעבירה הרצאות על סיפורי האישי (ההרצאה האחרונה הייתה ממש לפני כמה ימים במחלקת הנוער באברבנאל) והפעם האחרונה בה פגעתי בעצמי הייתה לפני שנתיים. זה קרה כחודש אחרי שאבא שלי נפטר בפתאומיות והייתי שבר כלי.
אני שמחה לבשר שישראבלוג סוגרת את האתר בתקופה הכי טובה שלי (כן-כן, יש דבר כזה) -
סיימתי תואר בקרימינולוגיה, התחתנתי לפני כשנה לאדם הכי מיוחד עבורי, סיימתי קורס הכשרת מרצים (עדיין מעבירה הרצאות בנושאים שציינתי לעיל, כבר מעל 13 שנים...), כמעט ואין מחשבות או דחפים לפגיעה עצמית ו/או מחשבות אובדניות וגולת הכותרת: ממש בימים אלו אני אמורה ללדת!!!!! :-)
שזה משהו שקוראיי הותיקים יוכלו להעיד שמעולם לא חשבתי שיקרה (יחד עם זוגיות).
רוצה להודות לכל אלו שהיו שם, שתמכו, שעודדו, שהביעו התעניינות ושדאגו להדליק לי את האור כשאצלי הכל היה חשוך.
לא חשבתי שהמילים האחרונות של הבלוג הזה יהיו כאלה אופטימיות. זה מצליח לרגש אפילו אותי!
חג חנוכה שמח ומאיר,
L.L.B
| |
...כשהכל מחניק וחונק... *תמונות קשות*תמונות קשות*תמונות קשות*
אז על מה נכתוב ונספר? על הלימודים החדשים שלי? על החברים המקסימים שלומדים איתי? על החיים במעונות? על השיחות השבועיות שיש לי עם היועצת בלימודים (אם את קוראת פה, אז ד"ש ;-))? על המורים הנפלאים והרגישים שמלמדים אותנו? על העבודה שעבדתי בה וכבר הספקתי להתפטר? על קשיי השינה והחלומות הרעים? על הנפילות?
...על הנפילות...
או שפשוט אעשה מיקס מרֹב הדברים שנכתבו:
מזה כחצי שנה אני משלימה בגרויות באונ' העברית ומתגוררת במעונות.
יצרתי קשרים טובים עם רוב החברים שלומדים איתי.
חלקם כבר הפכו אותי לאשת סודם וסיפרו לי על המשברים הכי קשים בחייהם...
סיפורים של Xונס, בעיות סמים, אלימות במשפחה, תקיפות מיניות, חזרה בשאלה, מעצרים, משפחות אומנות, גילוי עריות ועוד.
זוהי רק חלק מרשימת הדברים שחברים שלי שיתפו אותי בהם...
(אני חושבת שזה רק מוכיח עד כמה סיפורי ההתעללות האלו קיימים מתחת לאפנו... ויש בנינו שמעדיפים לעצום עיניים, לאטום אוזניים ולמלא את פיהם מים. כי הכי פשוט להתעלם הא?  )
אחרי שהם מספרים לי על חוויות הסמים שלהם, על הטראומות, על הקשיים, הגירושין, המעצרים והאבידות שחוו, הם פונים אליי ושואלים: "ואת, מה איתך? ספרי איזה משהו...".
ואני? אני שותקת... וכי מה כבר יש לי לספר?
מצד אחד הם טוענים שאני האדם הכי שפוי ורציונלי בכיתה.
מצד שני, הם כבר הספיקו למצוא לי שם חיבה... מוות. כן, כך הם קוראים לי כי הם קלטו כבר את ההומור השחור משחור שלי... ובאמת שאני מקבלת את זה בהומור... 
למרות כל הצחוקים והכיף שיש לי בכיתה עם החברים, עדיין יש נפילות....
לא אלאה אתכם בפרטי הסיפורים, אלא פשוט אשים את התמונות שידברו בעד עצמן-
***תמונות קשות!!!***
אז ככה:
במידה ויש שאלות - תשאלו כל עוד השאלה לא נכתבת בצורה שיפוטית, מתנשאת או דבילית וחסרת הבנה/תוכן (כמו: "איכככ... מה זה התמונות האלו??? את חולת נפששששש!!!11111").
זה הבלוג שלי (ש-לי למען ה'!!!) ואני רשאית לא לאשר תגובות.
זכותי 
(או כמו שאחי הקטן נ' כתב פעם שהיה קטנטן "סְכוּטִי"  ).
התמונות האלו לא באות לומר שאני "במצב קשה"/אובדני או כל דבר אחר.
אני מתפקדת, קמה בבקרים (לאחר לילות טרופים...), מנהלת סדר יום שגרתי (אם כי עמוס למדי...  ) ובעיקר שורדת.
אני עדיין מעבירה הרצאות כשיוצא לי.... חודש שעבר למשל העברתי הרצאה למתנדבים עתידיים בער"ן ת"א, לפני כחודשיים העברתי הרצאה במסגרת יום עיון לעורכי דין פליליסטים בעיקר (עוזרי שופטים) והיה פשוט מדהים ומעולה, ומופיעה לעיתים בכנסים כאלו ואחרים, ערבי התרמות וכל זה.... (אתם יותר ממוזמנים  ).
וטוב לי בלימודים... פשוט טוב. גם אם זה גוזל לי את רוב שעות היממה.... (זו הסיבה שאני מתקשה לחזור לטלפונים/מיילים ולהיפגש עם חלקכם. עמכם הסליחה ומקווה שאתם מבינים  ).
מקווה ששלומכם שפיר.
התגעגעתי לכולכם 
L.L.B
| |
פרוייקט "גיבורות"- במידה ועברת תקיפה מינית- כנסי.
בנות, אליסיה שחף מתכוונת לעשות תערוכה שבה יוצגו תמונות של נשים שעברו פגיעה מינית.
במידה ואת מעוניינת להיחשף למען מטרה חשובה ונעלה זו - המשיכי לקרוא את תוכן הדברים הבאים שנכתבו ע"י אליסיה.
"פרויקט "גיבורות" הוא פרויקט אמנותי של האמנית צלמת אליסיה שחף בשיתוף פעולה עם
מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון.
הפרויקט נולד מתוך רצון
לתת במה וניראוּת לנפגעות תקיפה מינית בחיזוק, הבעת הערכה, העצמה ובעיקר – בניסיון
לחולל שינוי תפיסתי וחברתי.
נפגעות תקיפה מינית הן גיבורות. נשים שהיו
בגיהינום ושרדו אותו, שחיות יום יום את הטראומה, את התחושות הקשות ומנסות, בדרכים
שונות, לחיות את חייהן, למצות אותם ולתפקד במציאות היומיומית.
המציאות הזו היא
טריוויאלית וברורה מאליה לכאלה שלא חוו פגיעה ומאמץ יומיומי עבור נפגעות תקיפה
מינית.
אני מזמינה נשים שמעוניינות לספר את סיפוריהן דרך עדשת המצלמה.
ראשית, למען עצמן וכן, גם למען הנפגעות הרבות שחוששות, שמתביישות, שמסתירות ובדרך
זו גם לשבור את קשר השתיקה.
אתן הגיבורות. ואני רוצה להראות לעולם את הכוח
שלכן, את העוצמה והתעוזה.
כמה מילים עלי: צלמת בוגרת מגמת צילום (1995)
והסמינר לאוצרות ותרבות (2003) בקמרה אובסקורה. מצלמת רקדנים ורקדניות, שחקני
תיאטרון, מופעים, מציגה בחללי אמנות שונים, עברתי את קורס המתנדבות במרכז הסיוע
לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון, נשואה ואמא לשניים.
אפשר לראות את תיק
העבודות שלי ופרטים נוספים באתר שלי: www.draft.co.il
כותבת על אמנות,
בעיקר צילום, באתר "עומק שדה" ברשימות www.notes.co.il/ali
אתן מוזמנות
ליצור קשר: אליסיה שחף [email protected] "
חשוב ביותר!!
במידה ואת מכירה נשים נוספות שלדעתך יהיו מעוניינות להצטרף לפרוייקט החשוב, אנא העבירי להן את תוכן הדברים.
תודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
L.L.B