שמתי לב שלאחר שאני מגיעה להכרה מסויימת, היא נטמעת בי דרך כאב ראש חורך את חלקי ראשי וכמעט מפריד אותם לשניים, וכך התעוררתי הבוקר בלי יכולת כמעט לפתוח את העיניים מאותו כאב הראש, שלא ממש עבר לגמרי גם לאחר ארוחת בוקר ושני אדוויל שנלקחו מיד לאחריה.

הכאב נרגע קצת דווקא בדרך לעבודה, כשטסתי על האיילון הריק עם חלון פתוח שהכניס רוח קרירה ושיר מסויים, שאני נוהגת לזייף אותו בקולי קולות, מרעיד את הרמקולים של המכונית.

במשרד חיכה לי יום מטורף לגמרי.

דברים שצריך לעשות מעכשיו לעכשיו.

כאילו אין זה ערב חג , ואולי דווקא בגלל שכך.

ואני, בתוך האינטנסיביות של העבודה, מתנהלת לי במין התחושה המוכרת כאילו אני הולכת על שיברי ביצים וצריכה להזהר עם כל תנועה שלי שמא יתפרקו אברי לחלוטין ואצטרך לכרוע ברך ולאסוף אותם ולחבר אחד לאחד, ויחד עם זאת עם תחושת התרוממות רוח ואפילו שִמחה על היכולת לעשות את הדברים, לפעול בתוכם ולהביא אותם לידי השלמות הנדרשת.

ערב סוכות היום , ובתאום מושלם עם הטבע , היורה הודיע אתמול בבהירות על זמן שליטתו בחיינו.

חג שמח חברים יקרים, עם ריחות ארבעת המינים, הצבעוניות הזוהרת של קישוטי הסוכה וריחות הגשם הראשון של העונה הקרה...