מסגרות כה מעיקות, הן שולטות עליך, אומרות לך מה ואיך ומתי ובשביל מה- לעשות, זה מן מישהו או משו עליון שמחליט בשביל כולם כאילו לאף אחד אין רגשות,צרכים,עניינים אישיים,אף אחד לא שואל בדעתך, ולמה? ככה. מישהו עליון החליט שכך צריך להיות.
זה היה משו שקורה פעם למאה שנה שאני מקשיבה לשיעורי הסטוריה, הפעם זה סחף אותי, המורה דיברה ואצלי המחשבות השתוללו בלי סוף, איך בעצם כל כך המון נושאים, ולא סתם נושאים אלא גם נושאים שנוגדים אחד לשני, איך הם קשורים ומשלמים אחד ת'שני? מקרה שממש לא ניתן לפענוח.
בהתחלה היא התחילה לדבר על איך שהיטלר החליט שצריך להשמיד אנשים שלא כל כך משקפים את דעותיו לגבי מדינה מושלמת, הוא כל כך רצה מדינה נפלאה שהחליט שצריך להשמיד את האנשים שקצת שונים ממנו, וזה-הומואים\לסביות\נכים\חולים נפשית\זקנים. נכון, הוא צדק בזה שכאלה לא יוכלו לטרום למדינה שהוא כה רצה, אבל הוא שכח דבר אחד קטן, שהוא בעצמו אחד מהם.
נורא הופתעתי לשמוע על הסטיות שלו, שמעתי אפילו שהוא בעצמו היה בעל משיכה לגברים, לילדות שמתאימות להיות הנכדות שלו.
למה אף אחד לא השמיד אותו?
ומה שמפחיד, אם הוא הצליח לסובב את כולם על האצבע הקטנה והשעירה שלו, אז גם בעתיד, מישהו גם יוכל.
אנו חיים במדינה דמוקרטית כפי שאומרים, מדינה דמוקרטית עם חוקים, חוקים שלדעתי לא כל כך משקפים את הדמוקרטיה, אנשים חיים עם גבולות, לא נותנים להם לעשות את מה שברוחם, אני לא מדברת על עבריינות [אויש זה עושה לי עכשיו פלשבקים לבגרות באזרחות] אלא אני מדברת על דברים בסיסיים, הצורך הבסיסי של אנשים להיות ביחד.
האם אני מבקשת כל כך הרבה?

Sweet 18
><