באויר...

אני באמת צריכה להתחיל להשקיע בבלוג הזה... או שלא. את בלוג הטיפוחים שלי נטשתי ואין דרך חזרה. ואולי עדיף שהזכרונות ישארו שם, לתמיד. או שאולי אני בבלוג הזה כי אני בתקופת מעבר כזאת..שאני לא מכירה את עצמי ואת החיים שלי. לא מרגישה בכלל שיש לי חיים. לא פה ולא שם.

נכון בסרטים כשהם נוסעים אחורה בזמן או קדימה אל העתיד הם עוברים דרך אזור לא מובן? סוריאליסטי? אז אני מרגישה שאני חיה שם. לא במציאות כלשהי.

אני תוהה מה יותר כואב.

לרצות שמשהו יקרה ולשבת בצד ולחכות שהוא יעשה מעצמו ובסוף לא קורה כלום?

או לנסות להפעיל, להזיז, להשקיע, להניע דברים בשביל להשיג אותו ושוב, לא קורה כלום?