אז אולי זו ההזדמנות לאוורר
לכתוב שאני צמאה למים חדשים
לשבור את הלופ
אני מרגישה כמו לפני שנה לפני שנתיים לפני עשור.
ערך עצמי נמוך
ניתוק גבוה
רוצה להתחבר
לעצמי
להיות בגוף חזק חזק
נוכחת
מרגישה
לא רוצה רחוק
ומגיע לי
ייאלה
שלושה עשורים של מחנק בגרון
אפשר כבר לשחרר
אני מטפלת
אני מודעת
מחטטת בפצעים
עושה הכל לפי הספרים
בא לי לצרוחחחחחחח
איך זה לא משתנה
על מה אני שומרת
איך השגרה הזאת משרתת אותי
זה המוכר והאהוב
אבל הוא לא טוב
ולא באמת אהוב
או נח
אין לי מנוח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: