Its My Life

זהו..עכשיו אבא שלי כבר על מטוס חזרה לקנדה..

זה כל כך מעצבן.. ששני אנשים...שכל כך חשובים לי...

לא נמצאים לידי..אלא רחוק מאוד ממני..

אז בסדר..עם גילעד עוד יוצא לי לדבר..

אבל אבא שלי?..אני מדברת איתו פעם ב..!

היום בבוקר [הייתי אצל סבתא שלי]קמתי ב6..ואבא שלי העיר אותי..

בדרך כל כך נעימה..לא כמו כל בוקר עם השעון המעורר שלי..

כולם התארגנו וב7 כבר היינו מוכנים ודודה שלי באה לקחת אותנו..

אותי לבצפר ואת אבא שלי לשדה התעופה..

ואז הגענו לבצפר..ואבא שלי יצא מהאוטו..ונתתי לו חיבוק חזק..

כי לחשוב שאחרי החיבוק הזה אני לא אראה אותו להרבה מאוד זמן..

הלימודים דווקא עברו בסדר כי לא חשבתי על זה..ואז אחרי בצפר..

כשפגשנו את אסף בשביל..ראיתי מטוס טס בשמיים..

והדבר היחידי שחשבתי עליו זה פשוט ללכת משם..הביתה..

כי באותו רגע כבר לא יכולתי להחזיק מעמד כמו בבוקר..

אלא הכל התחיל "לצאת"..

אבל זהו..כל מה שאני יכולה לעשות עכשיו זה לחכות לצלצול ממנו שהוא

בבית שלו שם והכל בסדר..

לפחות טוב לדעת שאת גילעד אני אראה בקרוב.. גילעד: אני אוהבת

אותך כל כך..מה הייתי עושה בלעדיך??..אני כבר סופרת ת'ימים עד שאני

אראה אותך!

ומאיה..אל תדאגי בעידכון הבא אני אשים ת'תמונות של הבוק..!

למרות שאני בספק שמישו יראה את זה בכלל..אבל שיהיה..לפחות פרקתי

קצת..

בייביי