למה נתתי לחזור למקום הזה שוב פעם,

אני פשוט לא מסוגלת לחיות ככה יותר, אני לא יכולה לשאת את זה יותר.

אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת

אין לי כח לכלום,

אני לא יכולה יותר, אני לא יכולה לנשום כבר, אני נחנקת,

אני אוהבת, אני אוהבת אני א-ו-ה-ב-ת אותך

תפסיק לעשות לי את זה כבר,

אני לא מצליחה להוציא את כל מה שאני מרגישה לנייר

אני מרגישה שאני מתפוצצת

"תתחילי ללמוד למבחן במתמטיקה ביום שישי כי אם לא יהיה עצוב"

עצוב לי

גם בלי להיכשל במתמטיקה

וגם בלי שאת לא מרוצה ממני

אני שונאת אותך, למה את לא שמה לב? למה את לא שמה לב בכלל למה שקורה פה?

למה אין לך מושג? ואת אפילו לא מנסה להראות שאכפת לך.

קשה לי פה

קשה לי ממש

אני רוצה לברוח מהכל, אני רוצה לבכות,

אני רוצה למות.