מלחמה שקטה

אתמול היינו ב'מקום מהסרטים'. מקום חמוד לאללה, קריוקי, פאב, שטויות מוכרות.

נילי ובת ים עלו לשיר, ובאופן מפתיע נבחר השיר שציטטתי שלשום- תגידי לו- אוהד חיטמן. ואחכ אומרים לי שאין צירופי מקרים. אהא.

 

9 שעות של בזבוז זמן שרפתי בצבא היום. 9 שעות שעשיתי 4 ראיונות. זה אפילו לא מסתדר לוגית. אבל מילא זה היה מועיל. הרי ברור שאני אקבל מכתב מעפן של נמצאו מועמדים מתאימים יותר. גיליון ציונים מזדיין. עלק מתמטיקאית. חרטטו על מישהו אחר.

אני כבר לא יודעת מה עדיף, לעסוק באמת במתמטיקה או תכנות במשך 5 שנים, בסיס פתוח ומעפן (לא שאני אופטימית להתקבל). או תפקיד זוטר שלא נשמע משהו בכלל במודיעין, בסיס סגור, שנתיים, ואפילו לא בטוח שתהיה יציאה לקצונה. נשבר לי מהצבא. מהר מידי?

 

"מסתמן: שביתת הסטודנטים מתקרבת לסיום"

אני כבר לא יודעת מה גרוע יותר, העובדה שאני אתגייס לצבא בלי תואר, ואז בזבזתי שנה מחיי לחינם. או הבוחן בפיסיקה שאני ככ מנסה להדחיק את הלימוד אליו והתרגיל בעיבוד תמונה שצריך להגיש. לא שזה תלוי בי ככ.. אבל עדיין.

 

תגידי שאת מתכוונת.

השתיקה שלך רועמת.

איזה יום עצוב.

 

תגידי מה את מתעלמת?

תגידי שקר או אמת.

תגידי משהו.

 

תגידי, כי אולי נכון.

לא לפתח ציפיות,

 לא לפתח אשליות.

 

ראסמי שנכון.