אתמול, כל כך רציתי להתקשר אלייך באמצע הלילה כשלא נרדמתי ולדבר אלייך בקול עמוק וארוטי
ולספר לך למה בכלל אני לא נרדמת.
כמה שרציתי לשמוע את קולך מבעד לטלפון ולדעת שאתה שם איתי, אפילו כשזה לא פיזית.
להרגיש טיפה כמו אז, כשהיינו שנינו מאחורי מסכים מרחוקים של יבשות שונות וגרמנו אחד לשנייה
תענוגות גדולים רק במלל שהצית אותנו מבפנים.
נזקקתי אתמול ליידך שילטפו אותי, יעברו על גופי הבוער מתשוקה אלייך ומהרצון להתמסר אלייך לגמרי.
רציתי להרגיש את החום של גופך מתמזג עם החום שלי, הרגשתי כל כך רעבה אלייך.
גלגלתי במחשבותיי שאם היית פה בלילה יכולתי לנשק אותך בכל הגוף, לרדת קצת לכיוון השקעים ולגעת בך שם כמו שאני אוהבת. להגיע אל המקום שמעורר בי חשק. למצוץ אותו באהבה ובכמיהה
להרגיש את כל מה שאני יכולה בזמן שאתה ישן. לעלות עלייך, להרגיש אותך בתוכי , הו התענוג הזה...
להתחיל להזיז את אגני לאט, לאט בקצב אחיד וברגע שאתה מתעורר להעלות את הקצב וכמעט להתפוצץ.
לדעת שעכשיו אתה ער, רואה אותי, מביט בי, מטריפה אותי עוד יותר . אני כבר קרובה, כל כך קרובה לשיא.
שמה את יידך על שדיי ואתה כבר מכיר את העבודה.
עוד קצת.
אני שם...מתנשפת עמוקות, משתנקת, מצייצת, גונחת מעלייך.
גלים של חום עוברים בתוכי ואני מאבדת את הקצב לגמרי ובקושי יכולה להמשיך.
אני בטוחה שאתה כבר לא תיתן לי להפסיק אחרי שהערתי אותך...
והמחשבה על זה, מעבירה בי רטטים של עונג, לדעת שאתה רוצה אותי עוד קצת, זזה עלייך,
גומרת ממך.
אני יודעת שאתה אוהב.