סיוקי

כרגע אני על תקן יומיות...שבוע אחד מאחוריי ועוד שבוע לפני.

רק עוד שבוע אחד לעבודות הרס"ר שכוללות לאסוף עלים ולנקות כיתות..אני מקווה שבקורס

לא יעבידו אותנו ככה. בכלל, אני כבר לא כל כך להוטה להתחיל את הקורס הזה בגלל שבאיזשהו מקום היציאות הביתה כל יום זה סוג של החיים הטובים ולא בא לי להתחיל לחשוש אם אהיה בבסיס סגור\פתוח קרוב\רחוק. זה מדאיג.. אין מצב שאני אשרוד שירות מלא מבלי לראות את הבית כל יום..זה מה שנותן לי כוח להמשיך.

אמא, ניר, נועם ופינקי. מה גם שהתפקיד שאני הולכת לעשות לא מצדיק את העובדה שאני לא אחזור הביתה כל יום. אני לא אהיה מפקדת או משהו כביר כזה. אולי בהמשך, קצונה או פיקוד..אבל כרגע אני מעדיפה להיות כמה שיותר ראש קטן ולהעביר את השירות בדרך הכי מהירה שאני יכולה. גם אם היא לא הדרך הכי יעילה. למרות שאי אפשר לדעת, אולי דברים יפתיעו אותי בדרך, אבל כרגע כמו שזה נראה, זה לא. הבנות שאני עושה איתן את העבודות רס"ר אלה הבנות שיהיו איתי בקורס..מה שנותן לי להכיר אותן יותר טוב, שזה נחמד..

הכרתי מישהי נפלאה בשם יעל ולצערי הרב, עד שסוף סוף מצאתי לי בחורה אחת שמבינה לליבי, לקחו אותה ממני והעבירו אותה לקורס אחר. כמובן שזה לא מנע מאיתנו להיפגש בהפסקות ולהמשיך בהומור השחור שלנו

.אני אוהבת אותה!

סוף שבוע הזה היה מוזר, מעניין, מעצבן ומרגש.

התהפכו בי דברים ממש כמו סופה ומערבולת ביחד. זה לא היה הכי מוצלח

אבל עוד מעד זה יירגע ויהיה לי טוב. באמת.

שבוע נעים לכולם