הרבה זמן שלא כתבתי וואחד פוסט..וזה גם לא הולך להיות אחד כזה.
אני מרגישה שאני נמצאת כבר יובל בצבא אבל אני סתם חיילת צעירה פעורה וטרייה..כל אחד יכול לבחור.
כולה חודשיים וקצת וכבר נמאס לי מהכל..מלעבור כל פעם ממקום למקום ממסגרת אחת לשנייה ולמען האמת לא להיות מרוצה אף פעם. כבר שמעתי שאף אחד לא מקבל מה שהוא רוצה..אבל אני מכירה את עצמי וברגע שיתחיל להיות לי רע, אבל רע באמת..אני אעשה הכל כדיי לשנות את זה, וכלום אבל ממש כלום לא יעמוד בדרכי. עד עכשיו עברתי טירונות וקורס בבה"ד 7. בטירונות הייתי במחלקה של סתומות, באמת סתומות...ודיי סבלתי אבל העברתי את זה איכשהו. הקורס היה כביכול "להעלות" ברמה אבל זאת ממש לא הייתה התוצאה. הבנות היו כמעט אותן בנות (מבחינת איכות) ושוב הרגשתי חרא שלושה שבועות..איזה קורס חפשני. התחברתי לשתי בנות ממש ממש..ועכשיו גם לעוד אחת..נראה, מקווה שבמקום החדש אני באמת אהנה. אז איפה הוא? ככה, בהתחלה הציבו אותי להיות אחמסי"ת בגדוד 373 שנמצא בפיקוד דרום (באר שבע). אז החליטו שצריכים מישהי על איזה הר,וניחשתם נכון, זאת אני. אני הולכת להיות על הר קרן שבגבול מצריים. אמא'לה..המרחק המטורף מהבית ממש מפחיד אותי..שום דבר אחד לא. אז כרגע אני בבית עד ליום ראשון,
שבו אני עולה על הפאקינג הר...חחחח נראה איך יהיה, שיהיה לי בהצלחה!
J
אני ועדן בעבודות רס"ר...מרגיש כאילו זה היה לפני שנה.

שבוע נעים לכולם
סיון.