סיוקי

השבוע הזה היה בהחלט אחד המשעממים, אם כי היו עליות ומורדות.

האמת היא שאני אחראית לשעמום של עצמי. בחורף פשוט אין לי כוח לצאת מהבית. קר מדי, גשום מדי ולמי יש כוח לצאת במזג האוויר הזה?..לא לי זה בטוח.

בשבוע האחרון היו לי חלומות הזויים ביותר. ההזוי ביותר אני מאמינה שהיה החלום על הטיסה לפולין. כשאני יושבת ליד דני (זה המקום שהוא בחר לי), ואף שומר שאף אחד לא ישב שם במקומי. אכן הזוי וממש לא הגיוני, כי אני ודני כבר ממש לא בקשר ובטח שלא נשמור אחד לשנייה מקומות בטיסה, אוטובוס או כל מקום אחר.

ביום רביעי עברתי משבר קטן, אבל כל מי שמכיר אותי יודע שאני מנפחת דברים ומקצינה כשאני נמצאת בסיטואציה עצמה. בייחוד כשזה קשור לבן הזוג שלי. זה היה מן ריב אבל על כלום בעצם ובכלל על הכל.

הוא חזר הביתה מההפסקה במכללה וישבנו, דיברנו ואמרנו הכל. זה כל כך שיחרר אותי, לדעת את כל מה שהוא חושב, אבל באמת! בלי לייפות את הדברים. זה חשוב! אח"כ באה התפרקות קטנה ().

יום חמישי (אתמול)- נקינו את כל הבית וגם תרמנו את נועם למאמץ הביתי. לימדתי אותו לשטוף את הרצפה מבלי לעשות קונצים..חחח. אחרי שהבית היה נקי עשינו הרבה כלום. אני יותר נכון לא עשיתי כלום..הוא עבד על האתר החדש שבבנייה כרגע. בערב נסענו לחתונה בגבעת ברנר כדיי להפעיל את הבועות האלכוהוליות. הילדים ממש התלהבו מזה והיו גם כמה מבוגרים שממש התלהבו וניסו לתפוס את הבועות כל הזמן. אז יצא לי לצלם מלא, אבל בגלל שנועם לקח את המצלמה כרגע לתחרות שהוא נמצא בה אני לא יכולה לשים תמונות מאתמול. החתן והכלה היו מקסימים, החתן במיוחד..הוא היה כזה חמוד ואני לא יודעת אם הוא כל כך שמח להתחתן או שהוא היה שיכור בעיקר. אבל הוא כייף, רקד וקפץ בטירוף, היה נהדר! אהבתי, הצטמררתי, התרגשתי ואפילו בחור אחד התחיל איתי, למרות שבכלל לא הבנתי שזאת הייתה הכוונה שלו בהתחלה.

בשעה 1 וחצי הגענו הביתה, אני התעצבנתי שלקחו לי את התנור מהחדר, אז נאלצתי להחליף לפיג'מה ממש מהר. אני ונועם נכנסנו למיטה במטרה לישון, אבל ממש לא ישנו בהתחלה. נגעתי בו במקום האהוב עלי, רק ככה אני מצליחה להירדם. אתמול הוא אמר :"נראה לי שאת מכורה" אז עניתי :"לי לא נדמה, אני בטוחה".

אם כבר להיות מכורה לפחות לדבר יעיל כזה. דבר אחד גרר את הדבר השני ולבסוף הגעתי לאורגזמה מדהימה ושנייה אחריה הייתי כבר מוכנה בהחלט ללכת לישון. ממש כמו גבר ממוצע. איזה כייף זה היה.

נרדמתי ממש טוב וישנתי גם מצוין. בבוקר כשקמתי נועם כבר לא היה פה, כי הוא נסע לתחרות.

בערב אנחנו הולכים לסטנד אפ- אני מקווה שיהיה קורע מצחוק. כבר המון זמן שרציתי ללכת לסטנד אפ, אבל כל פעם זה נדחה בגלל סיבה כזו או אחרת. מחר אין דחיות, זו מסיבת הגיוס של בר וחובה ללכת!

תמונה שמיועדת לאתר שכרגע בבניה. זו אני תופסת בועות עם הלשון

סוף שבו נעים לכולם.

סיון.