סיוקי

הימים האחרונים היו מלאים בתהפוכות..

קרו מיליון ואחד דברים בזמן מאוד קצר ואני נשאבתי לתוכם מבלי לעצור שנייה, לנשום ולקלוט שזה קורה לי. נועם הגיע ארצה, סוף סוף אפשר לדבר עליו בשמו ולא תחת שמות חסויים אחרים.

אז מעכשיו אנחנו בעצם רשמית ביחד.

וזה מאוד מוזר כי אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה שהייתה לי מערכת יחסים, ובכלל שחושבים על זה

אני לא חושבת שאי פעם הייתה לי אחת כזו , כי אהבה לא אומרת כלום על מערכת יחסים.

מה שהיה עם האקס נחשב לאהבה בעיוורון מוחלט, עם נועם זה לא ככה.

את נועם אני אוהבת וכייף לי איתו אבל אני לא עיוורת, אני רואה מה אני עושה, אני מרגישה הרבה יותר בוגרת בקשר הזה ובכלל הקשר הזה יותר בוגר ממה שהכרתי.

גבולות נפרצו ומחסומים יורדים אט אט, ואין לי מילים לתאר את מה שהוא גורם לי להרגיש וכמה ביטחון הוא נותן לי, במיוחד מעלה לי את הביטחון עצמי שהתרסק לפני יותר משנה וחצי באדמה על ידי מישהו אחר. אז כן, הוא סוג של "מרפא" כיוון שמעולם לא בכיתי לאדם, צחקתי והרגשתי עם עצמי אני, כמו שאני איתו! אני מרגישה שזאת אני ולא העמדת פנים של אחת אחרת, אני לא מנסה להיות בשבילו מישהי שאני לא. זה מתבטא בכל כך הרבה מובנים ואין ספור דוגמאות שקרו וזה רק מחזק את דעתי החיובית עליו. ביום רביעי הוא נחת כאן וכל היום היינו בטלפונים , כל כך התרגשתי לפני ובערב הוא בא לכאן, נסענו לים אחרי שהחוש כיוון שלי לא עשה עימנו חסד גדול במיוחד [ נא לא לנסוע ישר יותר! ]

השתכרתי מכוס בירה מסכנה , אומנם היא לא הייתה קטנה במיוחד, וגם לא השתכרתי למוות, אלא תפסתי ראש דיי מוזר..הייתי שמחה, עצובה, מוזרה, אדישה, המון רגשות היו מעורבבים בבת אחת, לא ידעתי איך לעכל הכל ונועם קיבל את זה מדהים. חיבק חזק ולא נתן מנוח עד שידע שאני בסדר.

משם הכל התנהל באופן דיי רגיל, כאילו אנחנו זוג כבר למעלה מחצי שנה, אין שתיקות מביכות,

הנוכחות היא מדהימה לשני הצדדים ואין צורך במילים כשיודעים כשהאחר נמצא לידך והוא מרגיש בדיוק כמו שאתה מרגיש. ביום חמישי בערב נסענו לסינמה סיטי [פעם ראשונה שלי שם] המקום חמוד ביותר..לא מה שחשבתי, או שאולי עשו ממנו ביג דיל יותר ממה שצריך.

נכנסנו לראות את הסרט שודדי הקריביים 3 – וכל מה שיש לי להגיד על הסרט שהוא נפילה גדולה מבין השלושה. הסרט הראשון היה הכי טוב מהסיבה שהוא באמת מדבר על שודדי ים, על תככים ומזימות ולא על רומנטיקה ושיט אחר. הסרט השני הוא סוג של קומדיה עם הרפתקאות אבל הסרט השלישי הפך לסרט רומנטיקה בהתגלמותו , וכל מה שנותר להגיד זה איכסה פיכסה , הרסתם לי את הסרט, תודה רבה!  

כמעט נרדמתי בסרט וזה לעולם לא קורה לי בשום סרט שג'וני דפ מעורב בו. תארו לכם, כמה גרוע זה היה אם כמעט נרדמתי.

אבל אין ספק שגם אם הסרט היה זוועתי המשחק של ג'וני דפ מדהים ואין אדם שיכול להתעלות על הנוכחות שלו על המסך.

יום שישי נסענו אני ונועם לסופ"ש אליו, פגשתי את המשפחה המדהימה שלו, איזה הורים מתוקים!!!

אולי יצא ממני רושם של ביישנית אבל לא התביישתי לידם , פשוט לא היה לי מה לומר, אבל הם בהחלט הקסימו אותי , היו מתוקים וקיבלו אותי בזרועות פתוחות.J

יום שבת למדתי קצת לפסיכולוגיה, לבגרות בעל פה בזמן שאדון נועם הנכבד החליט להירדם , אח..למה אני צריכה לעשות את כל העבודה וללמוד?אז באיזשהו שלב שכבר סיימתי לקרוא את העבודה המשעממת שאני בעצמי כתבתי [אבוי] הערתי אותו, והתחלנו להתארגן לכיוון בייתי החמוד.

כשהוא נכנס להתקלח אני הצצתי מהחלון , בריזה נשפה לי על העור, הייתה לי הרגשה של חופש ואושר וכמובן, איך לא, התחלתי להזיל כמה דמעות שהיו מלוות בחיוך גדול לצד השירים שהיו ברקעJ

לפני שהתחלתי את טקס הבכי הקבוע שלי , החלטתי לצלם את השקיעה מהחלון של החדר שלו [תוצאות בסוף הפוסט לאחר עריכה קלה]. כשהוא סיים להתארגן זזנו לכיוון הבית שלי, אני התארגנתי ונסענו לאסוף את רוני ליומולדת של הילה. היה...מממ מוזרJ אבל גם כייף...אני ונועם התבודדנו, אולי יותר בגללי כי לא היה לי כוח לכל הרעש והאנשים שהיו שם, מה גם, שהייתי מאוד מאד עייפה

לאחר סופ"ש מלא חוויות שמעולם לא הכרתי. אחרי שעה, שעה וחצי חזרנו הביתה וכשחנינו למטה אמרתי לנועם :"בוא נישאר קצת באוטו" ונשכבנו אחורה ונרדמנו לשעה וחצי באוטו עד שפתאום נועם התעורר ואמר שנרדמנו וצריך להוריד את פינקוס. אז עלינו למעלה בצער וביגון, כי בתכלס..אני הייתי יכולה להישאר ככה עד הבוקר, היה לי נוח מאוד ומסתבר שגם לו.

היום בבוקר הוא הכריח אותי ללמוד למרות שכבר הרמתי ידיים באיזשהו שלב, הוא עדיין הכריח אותי!

ואני שמחה שכך עשה, אני נוטה לפרוש מהר וזה ג-ר-ו-ע!

הגעתי לבחינה, כולי לחוצה ורצוצת עצבים , בסוף נכנסתי והבוחנת הייתה מקסימה!!!!!!!

יצאתי בהרגשה נפלאה ונועם קיבל את פני, הביא לי חיבוק ענק ואמר שהוא הכי גאה בי בעולםJ

שאני לא אעדכן עד לעוד שבועיים

אני מתרגשת!..........