"מאז שעזבת, הרבה השתנה כאן.."

בעיקר הדרך בה אני תופסת את העולם. אני - האופטימית התמידית- קצת התייאשתי.

העולם כל כך עצוב בשבילי כשאת לא חלק ממנו.

עברנו לא מעט נקודות ציון מאז שנפטרת...

הגיוס של אחי, פסח א', מימונה, יום הולדת לאבא, יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, עוד מעט היום הולדת של אחי...

וממש עושה לי עצוב על הלב לחשוב שיש עוד לא מעט נקודות בדרך שלא תהיי כאן, כלומר... לא תהיי כאן בגופך ובשמחתך...

כמה געגוע. לא נתפס.