העתיד:

אתמול בערב היה המחזה שהתבעסתי שלא התקבלתי אליו לפני כמה פוסטים, והאמת, אני מבין בהחלט מדוע לא התקבלתי, בהשוואה לשאר השחקנים אני גרועע.

המשחק שלהם הוא פנטסטי, הם יכלו לשחק כמה דמויות במקביל, כמה פאזות גופניות בו זמנית, ווואו!

על כן יצא לי לחשוב על העתיד, בזמן האחרון יוצא לי הרבה לחשוב עליו. לפני כמה שבועות אמא שאלה אותי מה אעשה כשאגדל, בתיכון, בצבא, ועלו לי מספר מחשבות לראש:

פסיכולוגיה- אני ממילא פותר לכל החברים שלי את הבעיות, אז למה לא לעשות מזה כסף?

משפטים- כמו דוד אלי ז"ל, במשפטים אני יכול ללמוד לדבר, לעמוד ושוב, לעשות מזה כסף

תיאטרון או קולנוע- יש לי חוש משחק, אין ספק, ואתם לא יכולים להאשים אותי על שרצוני לפתח אותו.... אך הבחירה בין זה לזה קשה.

ספרות- לכתוב ספרי שירים, להיות ביאליק השני, להיות סופר פנטזיה מצליח,

ערבית- אני אוהב את השפה, היא יפה, והיא מבטיחה לי תפקיד במודיעין

מתמטיקה ומדעים- אני אוהב מספרים, הם נורא מוחשיים, ולהצטיין בזה נותןלי כרטיס הישר לתלפיות.

כיום, בעקבות המחזה, אני בתקופה שאני רוצה ללמוד בקצנלסון, במגמת תיאטרון, ולהרחיב פסיכולוגיה ערבית ומתמטיקה.

אני מאמין שאני בעצם מכין את עצמי, מתכונן לפעם הבאה שתקרא לפני ההזדמנות למשחק במחזה- לשחק תפקידים מגוונים בלארפים וללמוד לעמוד מול קהל- ובפעם ההיא, אני לא אכשל!