אני צריך בהחלט להתרחק מבנות, פיזית ונפשית למדתי את זה היום... עם בנות אני עלול לעשות דברים שאני לא רוצה בלי לחשוב, רק כי זה כיף, לא לחשוב על מחר, וכמו כלום לפרק חברויות שלמות בגלל טעות אחת קטנה, שלא לדבר על ההרגשה הרעה שזה עושה לי אחר כך... מזל שהפעם עצרתי את זה מוקדם מידי... אוף! אני שונא כשהחיים שלי הופכים לטלנובלה! הו! למה אני לא יכול לחזור לימים בהם "מין" היה זכר או נקבה?? למה אני לא יכול לחזור לימים ש"בנות" היה עם לא מובן??
אני לא יודע איך אני אשתנה, או כמה אני אשתנה אם בכלל, אבל אני צריך וואחד פסק זמן... אחד ע-נ-ק-י! לחיים נטולי מחשבות על בנות, הסתכלות על בנות, והכי חשוב: יחסים עם בנות!
אני לא צריך חברה, ממש לא!
אתמול היה לחניך שלי בכנפיים של קרמבו יומולדת, ואנחנו כל הזמן צדים בזקרקרים(אל תשאלו...) אז רציתי בתור הפתעה להביא לו את הבנאדם הראשון שצד בזקרקרים. התקשרתי אליו ביום רביעי כדי לתאם איתו שיגיע בתחפושת של מורא אקא(שוב, אל תשאלו) והוא אמר שייתקשר אלי למחרת בצהריים. הוא לא התקשר... הוא אפילו כיבה את הטלפון שלו כך שלא יכולתי לדבר איתו... היומולדת הלכה טוב בכל זאת, אבל אני לא יכול להפסיק לתאר מה היה הולך אם מורא אקא היה בא...
אחרי היומולדת רצתי למרכז התרבותי, הייתי כרטיסן בהצגה על איש חולה בתרשת נפוצה, והיה נהדר, היה ניתן לראות את האופטימיות המדהימה שלו... אז הלכתי הבייתה לישון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
