את ליל אמש בליתי מול הטלויזיה.
מעליי שמיכת הפוך האהובה שלי .
ברקע טלויזיה משדרת סדרה שאני די אוהבת .
ביד מחזיקה כוס נס קפה.
השנה 2007 הייתה בשבילי שנה משמועתית.
שנה בה קיבלתי המון חיזוק וקיבלתי המון בעיטות בתחת .
התאהבתי , התאכזבתי , כאבתי ושמחתי בו זמנית .
התאכזבתי , כי אי שם באמצע יוני , קיבלתי ,
בפרצוף דחייה ענקית .
צה"ל לא רצה בי יותר!
כאילו אם כל הכבוד , רמטכ"ל יקר ..
אתה מתלונן על זה שאנשים משתמטים כל כך מהר ונמנעים משירות בגין היותם רכי נפש וכל הבולשיט הזה ..
אז כשיש אחת , עומדת פה כבל ועדה ,
נלחמת בכל מה שיש ומתגייסת .
באה עם בעיה אחת קטנה ואתה ישר מרים ידיים.
טוב נו , היה מתוק מעז.
יצאתי לחופשי , היו להם כמה חודשים של חופש וכיף ואז ,
הפסיכומטרי קרה .
שמה הושלתי במשך שלושה חודשים
< שום קשר ליכולות במבחן או למבחן עצמו .. רוצים פרטים פנו אליי או עיינו בחודשים האחרונים >
חשבתי שאני על גג העולם...
ואז ..
כמה מפתיע..
נפלתי חזק ממנו ..
אז לשנה 2008 הבאה עלינו לטובה ,
אני לא יודעת מה אני מצפה ,
כי אין לדעת את העתיד .
אני רק יודעת מה אני רוצה ואת זה כתבתי בפוסט הקודם .
אני רק יכולה להגיד שהשנה הזו התחילה ב..
מציאת עבודה חדשה ,
ו... כמעט ננשכתי ע"י כלב מטומטם ובעלים עוד יותר מטומטם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ms.D