האי הבודד שלי

ביום חמישי הייתי בהופעה של שירי מיימון .

והגעתי למסקנה ,

היא פשוט מדהימה!

באמת , אתם לא תדעו כמה עד שלא תלכו לראות הופעה שלה .

היא כזו פיצית , מצחיקה , משקיענית, באמת שמגיע לה שאפו.

מחמאות זה ממני והלאה, דפקתי לה בערך איזה מאה תמונות ו -6 סרטונים .

כל זה הגיע ל- 1 וחצי ג'יגה תפיסה של נפח בכרטיס שלי !

החלטתי משהו.

החלטתי לקדם משהו.

החלטתי להצטרף , לקדם , ולהשתתף בועד להגנת פלמחים.

לפחות בזמן הזה שאני פנויה ואין לי כלום על הראש < כן בטח who m i kidding upon? >

ביום שישי אפילו הייתי ביום הסטונדנט בחוף עם פיס ומל . היה כ"כ כיף וכ"כ חבל שהולכים להרוס אותו ,

ולהשחיז אותו .

רק אנחנו הישראלים יכולים להיות ככה , לקחת דברים כ"כ מדהימים שיש לנו מהטבע ולהרוס הכול ולהפוך את לתעשייה מסריחה שלמה.

אנשים ממקומות אחרים בעולם היו מתים שיהיו להם חופים כאלו , קרובים לבית . הם אפילו עושים חופים סינטטיים כדי שיהיה להם משהו דומה לזה.

אז לקראת החג , החלטתי לתרום קצת מעצמי , גם לאלו שאין להם מקום או את האמצעים להאכיל את עצמם בחג ,

וגם לאלו שיש אבל רוצים מקום לברוח בו מן המציאות :)

אז חג אביב שמייח לכם אנשושים ! 

בא לי להטביע את עצמי בבריכת אקונומיקה.

באמת . עכשיו אני מבינה את האנשים , שמנסים לחפש את עצמם ומתייאשים כי אין להם מי מושג מאפיה להתחיל.

לפחות אני יודעת שאני לא לבד. ושאני לא צריכה אשפוז=].

שאני רק בן אדם טיפוסי בשנות האלפיים שפאקין לא מבין את עצמו .

אני חייבת למצוא עבודה דחוף , וזה לא בקטע של התעסוקה , כי ברוך השם אני יכולה למצוא לי הרבה דברים להתעסק בהם , אני פשוט צריכה מסגרת .

זה מטורף הצורך הזה , עד כמה אני צריכה מסגרת.

כיף לחברות שלי שהן יעברו את אחריי , לפחות אני נותנת להם דוגמא טובה לאיך החיים נראים כשנגמרים כל המסגרות .

כמה חבל שאני מרגישה כמו שפן ניסיונות.

אתם לא מבינים עד כמה אני מחכה שיגיע כבר אוק' ואני אתחיל ללמוד.

אולי זאת אני , אולי זה האובך שמשבש לי את הראייה , אולי זה שינויי מזג האוויר , או אולי זה בגלל שאני במחזור .

כן . במחזור . המחזור תמיד אשם.

לפחות יש לך יתרון אחד בזה שאתה קיים , תמיד אפשר להאשים אותך !