לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האי הבודד שלי


תמונה שווה אלף מילים .

Avatarכינוי:  ms.D

בת: 37

ICQ: 314967234 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008


              היי
             
              ביצוע: דניאל סלומון               מילים ולחן: דניאל סלומון
"היי... צועק אל השמיים! מתי ירדו המים הקרים ישר אל תוך פנייך... היי... צועק אל השמיים! מתי כבר התאספו העננים וישברו עלייך...
 מה קרה שכבר לא נשאר לך עוד כוח ממה שהיא לקחה.
אין מקום יותר נמוך מזה כדאי לצנוח מאיפה שאתה.
 יש עוד הרבה גלים לא נשברים,
יש עוד הרבה צבעים שלא נראים,
יש עוד שבילים גדולים שנסתרים מהעיניים.
יש עוד הרבה סודות שלא גיליתי, יש עוד ים של דמעות שלא בכיתי,
 אני יכול לחיות כמו לא ראיתי כלום בינתיים." 
 
 
אז אני לא יודעת מה בידיוק הולך איתי עכשיו ..
אבל אני נהנית ...
אני די נהנית מהבלבול הזה למרות שהוא מטרף אותי מכל הכיוונים ..
כנראה שכל אחד מתישהו מגיע זמנו לעבור את זה ...
 
 
נכתב על ידי ms.D , 21/5/2008 20:24  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ms.D ב-19/6/2008 22:09
 





בין ימי עצב לשמחה , אני מוצאת את עצמי נהנית כמו שהרבה זמו כבר לא נהניתי.

עם החברות מהצבא אני בקשר מצויין , וגם חולה להן על התחת .

שבוע שעבר היינו ביחד בהופעה של מוש וגם הסתובבנו בתל אביב , יצאנו לפאב ממש נחמד ואחרי זה ישנו אצל חברה .

כזה כיף לראות אותם , להעביר צחוקים על הצבא ולדעת שאתה בעצם כבר באזרחות קרוב לשנה ! < איך שהזמן טס  >

כיף גם לקבל מחמאות , ולהכיר אנשים ממש חמודים.


איקי ,שמש ואני

השבוע הזה , יום הזיכרון מהול ביום העצמאות , בבוקר לראות את אבא נזכר באחיו שנהרג במלחמת יום כיפור , לשמוע סיפורים עליו , ובערב ללכת עם חברות לעיר ולראות מופע של משינה ואחרי זה מוש בן ארי < מוש תעשה לי קופיף !!!! >

לעשות צחוקים ולחגוג את זה עם הרבה אלכוהול נחמד בדם !

 

את יום העצמאות עצמו העברנו בים עם גיטרות ונרגילה והיה ממש כיף,

עדידיס פשוט קרועה על כל הראש !

ואנחנו השתגענו עם תמונות

 

טורי ואני  מדגמנות את משקפי השמש שלנו :)

 

בשישי בערב הלכנו לפאב והיינו מסטולות מהתחת .

ולפינאלה היום עשינו על האש ..

המממ היה טעים למרות שאנחנו בחורות והיינו רק אנחנו !!


גוגו ואני בתמונה חמודה =]

 

וזהו. ערוץ 10 זונות!

צ'או=]

 

נכתב על ידי ms.D , 10/5/2008 22:37  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ms.D ב-20/5/2008 16:00
 



לאן את נוסעת ?


בת 13 וחצי.

ינואר 42 -

" חיה לי ביוגסולביה , באזור הדובר הונגרית.

בבית יש את אמא , אבא , אני ועוד 5 אחים גדולים ממני.

ישנה תחושה מוזרה בחוץ, שומעים על דברי מלחמה ורציחת יהודים ובני מיעוטים אחרים בשטחי גרמניה ופולין.

הגרמנים מתקרבים אל אזורינו , אמא אומרת לנו לארוז דברים , עוד כמה ימים נוסעים לארץ מבטחים.

מבטחים? אני מאוד מקווה. בינתיים השלטון המקומי נתן הוראה ליהודים לאסוף את דבריהם ולעבור לרובע החדש שבנו במיוחד עבורינו .

אני לא מבינה איך 25 אלף אנשים אמורים להסתדר על שטח שפרוס על פני 3 רחובות.

-

מרץ 42 -

 

" צפוף לי פה בגטו, חודשיים שאני פה , ואחי הבכור חלה בטיפוס , אין מי שיטפל בו , אין לנו עזרה רפואית , הוא שורד רק בגלל שאנו גונבים בשבילו כל יום ויום פת לחם , דבר נדיר זה.

הרכבת שעליה אנו אמורים לעלות כנראה לא מביאה אותנו אל מקום מבטחים כמו שאמרו , יש שמועות שטווחים שמה באנשים. אבל אני עדיין, עדיין יש בי תקווה .

נוסעים ברכבת , המוזלינגים באים לקראתינו .

הגרמנים מחלקים אותנו לקבוצות , אבא לוחש לי בסוד " תגידי שאת 18 "

לא הבנתי למה , אבל אמרתי שאני בת 18.

חילקו אותי , את אחי הקטן ואת אמי בתור ימני , את אבא ושאר האחים בטור השמאלי.

היה זה הפעם האחרונה אותם ראיתי אי פעם.

אמא אומרת , שאחרי כמה שבועות היא ראתה דמות הדומה לאחי הגדול על אחת המרכבות. "

 

ספטמבר 45 -

" המלחמה עברה. שוחררנו מאושוויץ בירקנאו בינואר 45 .

למזלי אמא ואחי שרדו יחד איתי את הכול .

עכשיו אנחנו מתעקלמים אצל משפחה בהונגריה , עוד חודשיים עולים לארץ ישראל המשפחה.

אבל אנחנו מחכים לפגוש את אחד החיילים אשר שחרר אותנו מהזוועות."

 

דבריה של סבתא שלי .

 

דצמבר 41 -

" הרב הגדול בבית הכנסת בעיר אמר לי להכין את משפחתי , עוד כמה ימים מתקבצים כל יהודי העיר במרכזה למטרה לא ידועה.

אני חושש לנורא מכל .

אנשי הכפרים הקטנים ליד נסעו ברכבת לפני כמה חודשים ועדיין לא שמענו מהם כלום.

צבא רוסיה נלחם חזק נגד צבא גרמניה. יש קרבות איומים.

-

מאי 43 -

" את משפחתי ואותי , לאחר פירוק הגטו , שלחו למחנה אושוויץ.

את משפחתי שלחתי לברוח , אך גורלם אכזר להם .

הגרמנים תפסו וטווחו , היה זה המחזה הנורא ביותר שראיתי .

החלטתי לתפוס יוזמה , ברחתי , התגייסתי לצבא האדום לאחר ששהיתי כחודש ימים ביערות .

כיום אני לוחם את חרף ילדיי ומשפחתי."

 

ינואר 45 -

" עשינו זאת, כבשנו כבר כמעט את כל שטחי פולין , עכשיו רק נותר לחכות להכרזה הרשמית של הגרמנים לתבוסה."

 

ספטמבר 45 -

" מצאתי קרובי משפחה רחוקים אשר עדיין חיים ,

ממשפחתי הקרובה אף אחד לא שרד , כולם נשרפו באושוויץ , אודיטריום מספר 3.

אומרים לי שמחכה לי שמה משפחה של כמה נפשות אשר כנראה אני שחררתי במו ידיי מהגהינום ."

 

יולי 49 -

" מהסיפור של שנינו , חיזקנו שנינו אחד את השני , החלטנו להתחתן, אנחנו כבר על האונייה בדרך לארץ ישראל .

לדרך חדשה . "

 

זה הסיפור של סבא וסבתא שלי.

איך הגהינום של שניהם הביא אותם הנה ולהיות מי שהם.

 

נכתב על ידי ms.D , 1/5/2008 10:24  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ms.D ב-10/5/2008 15:54
 





17,489
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לms.D אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ms.D ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)