"אבל אני שרה יפה"
אי אפשר לשכוח.
לפני שנה וחצי,לא הייתי מאמינה לאן אני אגיע,
מביישנות להגיד "היי" לילדים שקטנים ממני בשנה שנתיים
לנשיקה עם בנאדם בגיל שלי,גבוה ממני ב20 ס"מ.
כל השנה וחצי הזו אמרתי לעצמי,
שאני לאט לאט אעלה,
לאט לאט אתקרב,
לא חשבתי שעד כדי כך,
לא האמנתי.
הצרידות
"ילדה"
"ג'ינג'ית"
הדימום
"מסוממת"
השירה
ההיכרות
העפיפונים
הפאדיחה
הטפטופי נרות
כל ביקורי השישי-שבת
בית הבובות
היכרות חדשה
שיחות איי סי קיו
ליל הסדר
1 אני יודע.
הטעות
שיחות איי סי קיו
ביקורי שישי -שבת
התקרבות
שבועות
מלחמה
חוויה
סופרלנד
רוודים
שנה חדשה
התקרבות
התרחקות
סוכות
כדור עף
התקרבות
התרחקות
ביקורי שבת מפתיעים
התקרבות
התרחקות?
חנוכה
ביקור שישי שבת
התקרבות יתר
נשיקה
שש בבוקר
בלבול
דחיה
התקרבות
יום הולדת לכברי.
צהריים
פרידה
גשם
לרוץ.
התקרבות
לא ראיתי אותו מאז.
התקרבות
התגעגעתי
היית חסרה לי.
הבא?אזכרה לסבא.
איך זה קרה?
איך הגעתי לכאן?
כל המילים האלו,
מתארות שנה וחצי
איך הן התגלגלו למצב בו אני נמצאת,
זמן כה קצר,
גרם לכ"כ הרבה.
יש עוד?
יש עוד המשך מכאן?
-פוסט שחזור זמנים,לעצמי.-
זכרון שדופק ובועט
רק מושך את הזמן
לחזור על הכל
אל האור הישן?
הוא חונק
אך משאיר מתיקות על לשון
שכבר לא בתולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
