| 5/2008
פוסטמונות
למטה חחח
אבל קודם לכן
מי שלא יודע
אתמול היה יום המגבת הבינלאומי
אני הסתובבתי כל היום עם מגבת
אנשים הסתכלו עליי מוזר חחחח
ציטוט מהמדריך לטרמפיטס בגלקסיה:
מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס 5, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפוּן; להשתמש בה כמפרש למִינִי דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכורכה סביב ראשך כדי להימנע מאדים מבילים או ממבטה של "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל" [1]. במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך.
אך חשוב יותר הוא הערך הפסיכולוגי העצום של מגבת. מסיבות לא ברורות, אם יקבּוֹע [2] נוכח שטרמפיסט זה או אחר נושא עמו את מגבתו שלו, מוּכנית יניח שבבעלותו של אותו טרמפיסט גם מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה. יתרה מזו, היקבוע ישמח לשאול כל אחד מפריטים אלה, או עשרה פריטים אחרים שהטרמפיסט "איבד בדרך" לרוע מזלו. היקבוע יאמר בלבו, שכל אדם הנוסע בטרמפים לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה, מסתפק במועט, מבקר בפרבריה, נאבק לנוכח סיכויים אפסיים, מנצח ועם זאת יודע היכן המגבת שלו, הוא בבירור אדם שאין לזלזל בו. ומכאן צמח משפט שהפך לנכסי צאן ברזל, בסלנג של הטרמפיסט המצוי. כמו "הי, שסרת את המגניב ההוא, פורד פרפקט? זה מזניב אחד שבאמת יודע איפה המגבת שלו" [3]
[1]חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה אינך רואה אותה, גם היא אינה רואה אותך - טיפשה כמו בלטה אבל מאוד מאוד רעבתנית.
[2] יקבוע: שאינו טרמפיסט.
[3] שסרת: פגשת, ראית, שכבת עם, הכרת. מגניב: ברנש יחדני ממש. מזניב: ברנש יחדני לאללה.
אני יודע איפה המגבת שלי, ואתם?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
alt="Towel Day :: A tribute to Douglas Adams (1952-2001)"