התלבטויותיו והתחבטויותיו של הומו דתי

הם צעירים, הם סקסיים, הם אפלים, הם מסתוריים ותמיד הם יהיו מעוניינים בך. מה כבר יכול להיות רע עם רשימת תכונות כמו זו.

אין ספק שערפדים הם הדבר של העשור האחרון. זה התחיל בתחילת העשור עם הסדרות של באפי ושל אנג'ל שהכניסו אותם לחיינו באבחת יתד ולקראת סוף העשור הם כבר כל כך נפוצים, שקשה למצוא מקום פנוי מהם.

הם בטלויזיה (דם אמיתי, חצויה כו'), בספרות (ההסיטוריונית, יומני הערפד, דמדומים וכו'), בקולנוע (דמדומים, כמובן ועוד ועוד), באופנה, באינטרנט ובכל מקום שתסתכלו – תראו אותם. וכשמשהו מצליח, אפשר להיות בטוחים שעולם הפרסום יתפוס עליו טרמפ.

פרסומות ערפדים היו כבר בעבר:

ברובן הערפד נתפס כפי שהיה בספר ולאחריו בסרט דראקולה, ככזה שישן בארון מתים ומפחד משום:

והנה עוד אחת:

ועוד:

אולם בעשור האחרון דמות הערפד הפכה לשיקוף של דמות זו בקולנוע ובטלויזיה. דמות אופנתית, סקסית, או בקיצור - מגניבה. אם אתם רוצים שהמוצר שלכם יקבל הילה עדכנית, צעירה וחצופה, פרסמו אותו עם ערפד. וכך אפשר לראות פרסומות למשקפי שמש אופנתיים:

פרסומת לג'ינס:

ואפילו פרסומת למכונית:

או לאינטרנט:

אז מה זה אומר עלינו?

אם נסתכל מנקודת מבט פוסט-מודרנית אפשר לומר שהערפדים ממשיכים את הטרנד המיסטי של העשורים האחרונים. טרנד של יאוש מכל הערכים של העבר ונסיון להתלות במשהו על-טבעי כתחליף לאנושיות המודרנית שפשטה את הרגל. אז מה אם הם אכזרים, רצחניים ורעי-לב (לפחות רובם). העיקר שהם נראים טוב והם נותנים לנו משהו לכמוה אליו ולרצות להדמות אליו. אותו התפקיד שמילאו בעבר המיתוסים והדמויות הדתיות (שמשון הגיבור, הרקלס ואפילו ישו).

הסימן הכי מובהק לזה שהערפדים הם הדבר החם ביותר, ושהם לא מתקפה חולפת, היא העובדה שהם נכנסו למעוזי המיינסטרים הכי עמוקים. ואם אמריקן איידול זה לא מיינסטרים – אני לא יודע מינסטרים מהו:

וכשמשהו כל כך מצליח, קמים לו לא רק חיקויים, אלא גם פארודיות. וכיוון שהיה צריך גם לקשר את הפוסט לאליס, אז צפו בשניה ה-46 של הטריילר הבא:

ובנוגע לפסטיבל איקון בסוכות, יש הרבה ארועים שהייתי רוצה להיות בהם, ומי יודע - אולי אהיה.

ועד הפעם הבאה, תמצצו בסבלנות...