פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

דני חזר הביתה כל יום בחמש. אשתו הגיעה הביתה שעה לפניו והייתה עסוקה תמיד בבישולים וכביסות.

הייתה לו כורסא כזאת מעור בצבע אופוואיט שעושה מסז' ונפתחת מלמטה בשביל הרגליים.

כשקנה את הכורסא הציעו לו להוסיף לה גם מחזיק כוסות נשלף במחיר מציאה של 279 שקלים. דני חשב שזאת גניבה ושבשביל להחזיק כוסות יש שולחנות או ידיים. אבל הוא קנה את המחזיק הנשלף בכל זאת.

המוכרת חייכה אליו והבחור שהציע את המחזיק הנשלף אמר שאם יוסיף עוד חמישים שקלים הספה תוכל להיות אצלו בבית עוד הערב. המוכרת שוב הרגישה חלק מהעסק, עזבה את החיוכים ופתחה את הפה בפעם הראשונה "זה לגמרי שווה לך, עסקה של הלייף". דני חשב לעצמו שעכשיו כבר מאוחר, הוא עייף ובכל מקרה לא ייצא לו לשבת על הכורסא. אבל הוא הסכים והוסיף שלא בכל יום נתקלים בכזאת יעילות.

יעילות בתחת שלו, עושים עליי קופה הוא סינן מאחורי שיניו.

כשחזר הביתה סיפר לאשתו כמה נחמדים היו המוכרים בחנות ואמר שעוד הערב יגיעו מובילים עם הכורסא. סיפר לה גם על מחזיק הכוסות הנשלף שהיה במבצע.

"איזה יופי מותק, אני שמחה שמצאת את מה שחיפשת" היא אמרה בזמן שמרחה לק.

כן, דני חשב לעצמו, אם מה שחיפשתי היה דרך מהירה לגמור את הכסף שלי. זאת הייתה היא שאמרה שכורסא בצבע אופוואיט תתאים בצורה יוצאת מן הכלל לסלון החדש שלהם.

שלושה חודשים מאוחר יותר דני ואשתו רבו. הוא חזר הביתה חצי שעה מאוחר יותר כי עצר לקנות לה פרחים, הערב הם חוגגים שנה ביחד. כשנכנס לדירה הוא מצא את אשתו יושבת על הכורסא ובוכה.

"מה קרה?" הוא שאל והניח את הפרחים על השולחן. "חתיכת אפס מאופס שכמוך, אני עובדת כל היום, חוזרת הביתה מוקדם בשביל להכין לך ארוחת ערב... איזה ארוחת ערב... פאקינג תרנגולת יש בתנור המטומטם! שעה רק לקח לי להוציא את כל האברים הפנימיים מהקוקוריקו הזאת ואתה מעז לאחר! רק על עצמך אתה חושב, רק על עצמך... אני לא מאמינה שהתחתנתי איתך..." היא מלמלה, "שלוש שנים אנחנו מכירים ובחיים לא חשבתי שככה נגמור, בחיים לא חשבתי שתהפוך למישהו שחושב רק על התחת שלו" היא אגרפה את ידה והלמה בכורסא, "תראה מה זה, אפילו את הכורסא המזוינת הזאת אתה קנית, רק על הנוחיות שלך אתה חושב!"

בלילה הוא ישן על הכורסא ובבוקר אשתו עזבה את הבית. בפעם הראשונה דני באמת הסכים לעסקה שנפלה עליו.