03:14

לילה. בית

החתול מביט עלי כאילו מחכה לפקודה.. הדבר היחיד שאפשר לפקוד בשעה כזו זה להירדם. היום היה טוב. יהיה גם מחר? למה לא. עוד יום ראשון זוחל לו בלילה בחסות החשיכה. בבוקר הוא יתקוף על אור הבוקר הראשון וימצא אותנו מנומנמים, לא תמיד מוכנים. אנשים יקלפו מעליהם את שאריות השבת בחוסר רצון, אחרים ימשכו בכוח דקות ארוכות של חוסר השלמה מעורבת בהכחשה עד אשר שמש של צהריים לא תותיר ברירה. אנשים יתחילו לזרום במורד הרחוב. חלקם עובדים, חלקם אובדים. 

3:27

עדיין לילה.

החתול נרדם. בקרוב אצלי. האור היחיד נובע מהמסך. בעוד שעתיים אור השמש יביס אותו בקרב על התאורה.

4:40

קולות של מישטרה, קולות של משאית זבל

12:25

עייף מחיפושים.. החתול נעלם. בחמש בבוקר פתחתי לו את הדלת כדי שיצא וייתבשם מניחוח השחר הסתווי, בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא הביט לכיוון סוכת המהדרין בחצר השכנה. בשמונה הוא עדיין לא חזר. לא אופייני לו. לצ'ארלי. 

15:05

צריך ללכת לעבודה השניה. מה יהיה עם צ'ארלי? הוא עוד לא חזר :(

19:32

התחלתי את הפוסט עם החתול, אני מסיים אותו בלעדיו בתפילה חרישית. חזור אלי צ'ארלי יקירי. אני מתגעגע לגוש הפרווה השחור הזה.. יושב בחצר החשוכה, מביט לעבר הגדר, מחכה שהוא יופיע לפתע..

מחכה