גרושים ושונים

לאחר כמעט 3 שבועות של לחימה בעזה, לחץ בינלאומי בלתי פוסק והודעות גינוי נגדנו באו"ם, הגיע הזמן להודות באמת:

עשינו כל מה שצה"ל יכול לעשות שם.

מכאן והלאה צריך להתחיל להפעיל אמצעי לחץ אחרים.

אני לא אומר שהגיע הזמן לצאת מעזה, ובטח שלא להודיע על סיום המבצע, כי הרי אשקלון/באר שבע/שדרות/ישובי הנגב המערבי עדיין סופגים טילים, אבל בואו נעלה רמה, כי הרמה הזאת מיצתה את עצמה.

(תחזיקו חזק, זה הולך לכאוב:)

הגיע הזמן להחזיר את הישובים לרצועת עזה.

אני אחכה רגע עד שקריאות הבוז וה"אתה משוגע?!" יעברו, ואז נמשיך.

העובדה היא שבזמן שהישובים היו שם לא היו גראדים על באר שבע. גם אשקלון היתה מקום שקט שאפשר היה לחיות בו. אבל מאז הגירוש הכל התהפך, ומה שהכי כואב לי - את הגראדים לאשקלון יורים מעל חורבות גוש קטיף. הגיע הזמן לעמוד מול האויב הפלשתיני ולהודות בפה מלא שהארץ הזו היא שלנו - ואנחנו רוצים ליישב אותה ומוכנים להילחם עליה, ומי שלא מבין את זה יאלץ ללמוד בדרך הקשה.