לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גרושים ושונים


החיים בעיני המתבונן, נקודת המבט האישית שלי על העולם

Avatarכינוי: 

בן: 47





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

התקדמות


אז ככה:

אני רוצה להתקדם במקום העבודה שלי, ואני מאמין וחושב שמגיע לי - אחרי הכל, אני אחראי לילה, עובד בשיחות באנגלית, מאמן נציגים חדשים ובאופן כללי עושה כל מה שצריך - אבל יש נושא אחד שתמיד מאט אותי.

המשפחה שלי קצת מוזרה בזמן האחרון. שני הסבים והסבתות שלי כבר לא צעירים, ושאר המשפחה גרה במקומות מרוחקים, כך שאם הם צריכים משהו הם מתקשרים אלי. חוץ מזה, הגב עשה הרבה בעיות בזמן האחרון והייתי צריך לבטל משמרות פשוט כי לא יכולתי לקום מהמיטה, וכך יוצא שמי שאחראית על הקבוצה אליה אני רוצה לעבור אומרת לי שוב ש"חבל שאני מחסיר כל כך הרבה, כי הצוות שלה קטן והיא לא יכולה לקחת סיכון שמישהו יבטל וישאיר אותה תקועה עם כל העבודה".

אני שונא את זה.

זאת המציאות - החיים שלי מורכבים! זה לא שאני בורח ממשמרות כי לא בא לי לעבוד או משהו, אני לא מבטל משמרות סתם, אני עובד כמה שאפשר וקורה מידי פעם שאני מבטל משמרת.

אני רק צריך מישהו שיגיד "אני מוכן לקחת סיכון עליו" ואני אוכיח שאני שווה את זה, אבל מאוד קשה לשכנע מישהו לקחת סיכון במקום הזה. לא שאני מאשים אותם - גם אני הייתי חושב עלי פעמיים - אבל אני רוצה לחשוב שהייתי מנסה.

נכתב על ידי , 2/12/2009 10:04   בקטגוריות חפירה, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,406
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtroynightstar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על troynightstar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)