It's five o'clock In the morning
Conversation got boring
You said you'd go Into bed soon
So I snuck off To your bedroom
And I thought I'd just wait there
Untill I heard you Come up the stairs
And I pretended I was sleeping
And I was hoping You would creep in
With me
You put your arm Around my shoulder
And it was As if the room Got colder
And we moved closer In together
Started talking about The weather
You said tomorrow Would be fun
We could watch A place in the sun
I didn't know Where this was going
When you kissed me
Are you mine?
Are you mine?
Cause I stay here All the time
Watching tele
Drinking wine
Let's just say
Who'd a known?
When you'd flash up On my phone
I'd no longer Feel alone
No longer Feel alone
I haven't left here For days now
And I'm becoming Amazed how
You're quite Affectionate in public
in fact your friend Said it made her Feel sick
And even though It's moving forward
There's just the right Amount of awkward
And yesterday You accidentally
Called me baby
Are you mine?
Are you mine?
Cause I stay here
All the time
Watching tele
Drinking wine
Who'd a known?
Who'd a known?
When you'd flash up
On my phone
I'd no longer
Feel alone
לאלה שלא מכירים אלה המילים של זמרת בשם לילי אלן, והשיר נקרא "who'd have known".
קצת מוקדם בבוקר עכשיו, מזג אויר קצת סגרירי שעושה לי מחשבות של לבד.
נראה לי שאני מתגעגע ללישון עם מישהי, להחזיק ידיים, לדבר, אני מתגעגע לכל הדברים הקטנים שמערכת יחסים זוגית מציעה. כבר הזכרתי כאן פעם שאני סוג של רומנטיקן - ואני מודה, אני מכור להרגשה הזאת. אמנם כבר הרבה זמן לא ישנתי עם מישהי - כבר ארבע שנים! - אבל אני זוכר מה ההרגשה (אה, ואני לא מחשיב את ההיא שישנה במיטה שלי יום אחד כשחזרתי ממשמרת לילה בדירת השותפים שלי בירושלים - סיפור אחר, לא נכנס לזה עכשיו). כולם מסכמים עשור עכשיו אבל מסובך מאוד לסכם את העשור שלי - התחתנתי רק כמה חודשים לפני העשור והנה אני עכשיו גרוש פלוס שניים - ולכן אני לא מתכוון לנסות לסכם אלא לפרוס את התוכנית לעשור הבא:
אני לא רוצה להיות לבד יותר. אני רוצה מישהי לחלוק איתה את היום יום המעיק, ושאיתה היום יום יהיה פחות מעיק. אני רוצה מישהי חייכנית, אם אפשר ג'ינג'ית, שלוקחת את החיים בקלות ותהייה שם כדי לנחם אותי, כי אני צריך הרבה נחמה לפעמים. אני רוצה מישהי שתאהב אותי, מישהי שתרצה לפנק אותי כמו שאני ארצה לפנק אותה. כדי למצוא מישהי כזאת אני צריך לעשות כמה הכנות, והראשונה היא לרדת במשקל, אז תוכנית ראשונה - דיאטה וכושר. זה לא הולך להיות קל אבל אין ברירה, ואני שזו מטרה טובה מספיק בשביל המאמץ שכרוך בזה.
אני רוצה גם שישימו לב אלי בעבודה, שיקדמו אותי. כאן קצת יתר מסובך לבחור מטרה כי אין לי הרבה מה לעשות למעט דבר אחד - אין יותר להחמיץ משמרות. גם אם אני חולה מת, אני בא. והסיבה? ככה מתקדמים בעולם של הפועלים האפורים. צריך להראות שאתה רציני ומוכן להשקיע, ואז, כשיתפנה מקום למעלה (כנראה כי מישהו יתפטר או ימות, אחרת לא נראה שהם עוזבים) - יחשבו עלייך.
ואני רוצה להרגיש טוב. בכל מובן שתקחו את המשפט הזה, אני רוצה להרגיש טוב. עם עצמי, עם הגוף שלי, עם החברים שלי, עם האישה שלי, פשוט להרגיש טוב.
זאת ההחלטה שלי. ואני אדבוק בה.
אז אני מניח שכן יצא כאן מין סיכום שכזה, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
