גרושים ושונים

אני יודע שזה שני פוסטים באותו יום וזה לא נהוג, אבל הפוסט הקודם שלי כל כך שונה מזה, שזה באמת מצדיק פוסט נוסף.

אני לא מעשן, אבל לא נראית לי הרדיפה אחרי המעשנים. אולי בעיקר בגלל שאני שמן, ואני מפחד שאני הבא בתור.

היום זה מקובל "לרדת" על מעשנים, ולהגיד להם דברים כמו "למה אתה לא מפסיק, אתה לא יודע שזה לא בריא", "זה רק עניין של החלטה", "אתה הורג את עצמך" ועוד רבים ורעים. נראה לי כאילו כל זה נובע מתוך תחושת עליונות של מישהו שלא נגוע בחולשות אנושיות, ולכן יכול להרשות לעצמו ללמד אחרים איך לחיות. היום, השיקול של החוק למניעת עישון הוא למנוע פגיעה במעשנים הפסיביים, אלה שלא מעשנים בעצמם אבל נמצאים ליד המעשנים ונפגעים מכך.לפי איך שזה נראה, לא ירחק היום ובו השיקול בחוקי מניעת עישון יהיה המעשנים עצמם והנזק שהם גורמים לעצמם, ומתוך כך הנזק הכלכלי שהטיפול בהם גורם למדינה.

באותו יום תמות הדמוקרטיה.

כי מאותו יום והלאה כולנו נחיה כמו אנשי העתיד בסרט "איש ההרס" - כל דבר שפוגע הוא לא-חוקי, ועל כל חריגה מקבלים קנס. באותו יום, יתחילו לרדוף אחרי שמנים ברחובות ולהריץ אותם כדי שיורידו במשקל.

זה נראה לכם דימיוני אולי, אפילו מגוחך, אבל בואו נדבר שוב בעוד עשר שנים.

בינתים, אולי אפשר להסתפק בחדרי עישון? מי שרוצה את זה, ויכול לעשן בלי לפגוע באחרים, למה לא?